חודש: יוני 2018

*(היא)* רואה אותךעומד קרוב אליהנושק להנשיקות קטנותבעורףבמקום שאני אוהבתבדיוק כמושהיית נושק ליהלב שלי אומר:"לכי מכאן"ואני מרגישהאת פירפוריוואת משאבת הדםעובדת כמשוגעת *(הוא)* אני עוצם את עיניימנשק את האחרתבדיוק כמושאת אוהבתבמקום שאת אוהבתמדמייןשזו אתרוצה שתראיכי במשחק הזהשבינו לבינהאיני מוכן להיות הראשוןשיאמר:"אוהב אותך" *(היא)* יוצאת לרחובבהליכה מהירהשהופכת לריצהוהגשם יורד מלמעלהעוטף את כולישוטף את כולינמהל בדמעותייואני עומדת באמצע הרחובוצועקת…

  **קייתי** אני יוצאת מהמקלחת, שערי הקצר עדיין נוטף מים. אני מתנגבת ונכנסת לחדר הארונות למצוא לי סט של בגדי ספורט. אני רוצה לומר לו שאני הולכת להתאמן כאשר אני מבחינה בטלפון שלו רוטט על השידה שבמרכז החדר. על הצג מופיעה תמונה שלא מותירה כל ספק לגבי כוונתה, והכיתוב: "מחכה לך חסרת סבלנות." שתבינו, היום…

"הי מקסי אתה יכול להכין לי כריך עם רוסטביף?" מבקשת איב. מקס מוציא מהארגז לחמניה, חותך אותה לשתיים ומעביר למצנם לחימום מהיר. "אולי את יכולה לעזור לי היום איב?" שואל מקס, "הטבח שלי לא הגיע." "מצטערת, אבא שלי ביקש שאבוא הביתה ישר אחרי שאסיים," עונה לו איב. לו רק ידעה מדוע מבקש ממנה אביה להגיע…

  אני מסתכל על רצפות השיש הממורקות, על מנורת השנדלייר הגדולה הממוקמת מעל גרם המדרגות הרחב, המנורות המפיצות אור רך במבואה הגדולה של ביתי, וזיכרון היום הראשון בו דרכה בו כף רגלך צף ועולה. כמה התקשיתי להכיל את האושר הגדול שאשה כמוך נמצאת כאן לצידי. ** עשר שנים לפני ** אני יושב ומביט בסיפוק במספרים…

אני מסתכלת על רצפות השיש הממורקות, על מנורת השנדלייר הגדולה הממוקמת מעל גרם המדרגות הרחב, על המנורות המפיצות אור רך במבואה הגדולה של ביתך, וזכרון היום הראשון בו דרכה בו כף רגלי צף ועולה. כמה התקשתי להאמין שנפלה בחלקי הזכות להכיר גבר כמוך. * עשר שנים לפני ** אתה מסתכל עלי משועשע. נהנה לראות איך…