חודש: מאי 2018

בילדותי הייתי ילדת טבע. אהבתי להלך יחפה על האדמה, אהבתי את ריח הדשא הקצוץ, את ריח התפוזים ישר מהעץ, ואת עץ הפקאנים הגדול. ויום אחד באת וקטפת אותי, והבאת אותי אל העיר, ואני רק בקשתי ממך, שיהיה קצת טבע ליד חלוני, והבאת לי עץ. תמיד דאגת שיהיה לי ירוק, והרבה אור מבעד לחלון. ואני הלכתי…

          אני רואה אותו נגש אליה גברבר אלפא מסוקס היא דוחה אותה במבט מזלזל הוא מנסה לכפות עצמו עליה הוא נרתע ברגע האחרון  לפני שמקבל סטירה   הוא לא מכיר אותה לו רק ידע מי היא  היה בא אליה בעדינות אולי עם פרח אדום ביד עם חיוך ביישן והיה מקבל את…

״תהיה עדין איתה בימים המיוחדים שלה״ יעץ לו אביה ערב נשואיהם. הוא ידע מתי להתרחק ולתת לה מקום ולכבות את יצרו, ובשאר הימים אהב אותה בטרוף. עברו הימים ובאחד מאותם ימים לא יכול היה. תמיד נמשכו אליו נשים כדבורים אל הדבש. לאט, לאט נחלשה התנגדותו ונסדקה נאמנותו והוא נענה. בתחילה רק פה ושם ואחר כך…

מידי לילה כשכולם ישנים הוא מתגנב החוצה צועד בחפזון בסמטאות העיר הצרות וממהר אליה למקום המסויים הזה שרבים לא עוברים לידו הוא רוצה להיות איתה לבד הוא מושיט לה את פרח שקטף למענה הוא פותח לפניה את סגור ליבו כמו שלא עשה לפני איש מלבדה אילו רק ידע באמת היכן למצוא אותה ובינתיים הוא מסתפק…

ושוב כמו תמיד לפני החגים אתה משדל אותה לבוא איתך. ״רוצה להשוויץ בך,״ אתה אומר לה. היא יודעת שאתה משתדל. אתה מתאפק כמה דקות לפני שבא על פורקנך, אתה מודיע לה דקה לפני שנפגש עם חברים…. ובכל זאת היא אומרת: ״אתה ואני כל כך שונים, זה לא יסתדר." אתה לא מבין על מה היא מדברת.…

הוא היה מתוסכל היה חסר שקט היה צריך את זה כאן ומיד ללא מחויבות. מי יכול היה לצפות  שדווקא הלילה הזה מכל הלילות הרבים שבא ועשה וזנח הוא יסתבך ככה  היא לא היתה מקלונת לא היתה בלונדינית לא היתה גבוהה וגם לא חיפשה מי יכול היה לצפות שדווקא הלילה מכל הלילות הרבים היא תהיה זו…

היא עמדה המומה מול דלת הכניסה הנעולה. הוא סרב לפתוח את הדלת וקולו נשמע מהאינטרקום: ״מאסתי בך, אני לי צורך בך יותר, הסתלקי מפה!״ ״ אתה לא יכול לעשות לי את זה!״ היא צעקה, ״אני רוצה את הבן שלי!״ והוא ענה לה בקול אדיש: ״את לא קובעת כאן, הילד נשאר איתי״ ״אלחם בך״ היא אמרה…

תמו חגי תשרי. ימים של חג, של סליחות, של קדושה, ימים של משפחה, חברים , אורחים, ימים של ארוחות בלתי נגמרות, של חגיגות. ובתוך כל הימים האלה הרי סודות נלחשו, הרבה לבבות נפתחו והתמסרו, סיפורים של אהבות חדשות, סיפורים של פרידות כואבות, סיפורים של תקוות. אולי כי זה אופיים של החגים האלה. אבל השיחה שהשפיעה…

אתם נותנים לי מילים למשמרת ומבקשים שאשמור אותן עבורכם אני מתייקת אותן בתוכי במגירות כפי שהורתם לי כי חלקן הן סודות ואת חלקן אתם מבקשים שאשחרר דרכי שוב לעולם יש מילים של אושר ושמחה שאתם מתקשים להכיל לבד והן מתרגשות, ומפזזות בי וגורמות לאושר גדול אבל ישנן את אלה שגורמות לי לעצב שחונקות אותי מדמעות…

נובמבר 10 2016 12:35 שום דבר בתחילתו של היום, או במהלכו ,  לא יכול היה להעיד על מה יהיה בסופו. התנועה התנהלה באיטיות ביום החורפי ההוא. הכביש אך זה עתה פונה משכבות השלג הרב שירד. היא כל כך השתוקקה להגיע הביתה, לפשוט את בגדיה ולצלול לאמבטיה חמה ומפנקת. היא לא הבינה מאיפה באה פתאום הטלטלה…