היא אפופה בג'ט לג. לא זוכרת בדיוק איפה היא, ומה היא עושה כאן. היא מביטה הצידה ורואה את מזוודתה האדומה מונחת פתוחה על הרצפה ליד המיטה. בתוכה מסודרים בסדר מופתי בגדיה. אבל מספרם לא רב. למה הביאה כל כך מעט בגדים? היא מנסה להזכר מתי באה לכאן ולכמה זמן.
החדר חשוך והיא רואה שהיא שוכבת ערומה במיטה. היא עוטפת סביב גופה את הסדין בצבע שמנת וניגשת לחלון. היא מסיטה מעט את הוילון ורואה שחושך בחוץ. אורות הטיילת מאירים לכל אורכה, הגלים מתנפצים אל החוף, ובורחים שוב עמוק לתוך הים. זה מכה בה "היא בתל אביב."
הפרפרים בבטן מתחילים להשתולל. אם היא כאן סימן שאתם עומדים להפגש. היא לא מסוגלת לחשוב בכלל על כל החברות שלה, אלה שהיא מבלה איתן בשיחות כל לילה בתפר של בין ההרדמות שלה, להתעוררות שלהן, בשעות שהנייד שלה והמחשב שלה עסוקים יותר מכל שעה.
היא פותחת את החלון נושפת החוצה את כל מה שהצטבר בתוכה. היא רוצה לנקות את כל כולה, כדי לבוא אליו ללא משקעים, ללא כאבים, פשוט נקיה. היא לוגמת לגימות של אויר צח לתוך ריאותיה, שולחת אותן דרך מחזור הדם לכל תא בגופה. היא מרגישה חזקה יותר, האויר שזורם בה עכשיו הוא טהור, תוצרת הארץ.
עכשיו שהיא רגועה יותר. היא מרגישה את בעירת ההתרגשות מתחילה לבעור בה. היא חושבת רק עליך. הרי רק בשבילך באה. היא לא זוכרת מה קבעתם, מתי ואיפה. היא לא מצליחה להתרכז בכל הפרטים הקטנים האלה. היא רק יודעת שהיא כבר לא יכולה לחכות.
היא ממלאת לה אמבטיה קצף, שופכת לתוכה שמנים ריחניים ושוקעת בה. הנייד כל הזמן נמצא לידה למקרה שתתקשר. היא כל כך עייפה, בכל זאת היא אחרי טיסה טרנסאטלנטית. היא נרדמת. אתה מתגנב לחלומה, פושט את בגדיך ומתישב מולה. אתה מתכסה כולך בקצף ורק ראשך מבצבץ. ככה אתה מרגיש יותר נוח. עוד לא מוכן לחשוף את כולך בפניה.
אתה לא יודע ששום דבר לא מעניין אותה, פרט לעיניך היפות ושפתיך המזמינות אותה לנשק אותך? עכשיו כבר הכל מושלם. היא מסתובבת נשענת עליך ואתה עוטף אותה בזרועותיך ומרדים אותה. היא כל כך מאושרת.
ככה היא מתעוררת, כאשר חיוך גדול על פניה. היא פוקחת את עיניה מסתכלת מסביבה. עכשיו היא יודעת בדיוק איפה היא. בחוץ יורד שלג, היום עומד להתחיל. היא יוצאת מהמיטה, עדיין עירומה. היא לוקחת איתה את שמיכת החורף המפנקת והולכת להבעיר את האש באח. רעש העץ המפצפץ משרה עליה רוגע. לצידה כוס מים קרים עם קרח, בדיוק כמו שהיא אוהבת. היא נשכבת על השטיח חולת געגועים.
ב.א.
מאמינה באהבה
פורסם ב-25.1.2017