אנחנו מסיימות את השיעור ויוצאות החוצה לאויר הקריר.
היא מסתכלת עלי ואומרת לי ״התשת אותי היום״,
ואני עונה לה שאת הגוף צריך לתחזק ושגמישות לא נעשית מעצמה.
היא מציעה שנלך לבר ומציעה שנלך ל״אמסטרדם״ ליד האגם.
אני רואה חיוך ממזרי נמתח על שפתיה ושואלת אותה איזו מזימה היא רוקמת.
היא מתבוננת בי בתמימות מעושה ומודיעה לי שהיא הולכת לצוד, ומוסיפה
״מחר אני אקום בחדר מפנק ואוכל קוויאר לארוחת בוקר״.
זה נשמע לי ממש לא מפתה ואני מבינה היטב את כוונתה.
״אין מתנות חינם״ אני אומרת לה והיא עונה לי שאני תמימה מידי והיא מוכנה
קצת להתאמץ כדי לצוד גבר עשיר. ״הרי את הנתונים יש לי״ היא אומרת
ומותחת את בגד הגוף שלה על החזה השופע שלה.
אנחנו נכנסות לבר והיא כבר משחרת לטרף. היא בקיאה במותגים ובעזרת הידע
שלה סורקת את שולחנות הבר. אני רואה את המבט בעיניה ורואה שהיא מתבייתת
על גבר מסוים ומתחילה לצעוד לקראתו, גוררת אותי אחריה.
הוא קולט אותה במבט מרוצה ולוחש משהו לאזני חבריו.
הוא טמן את המלכודת ועכשיו יש לו ניצודה. הוא רומז לה שתקרא גם לי.
אני מתיישבת בלית ברירה, אבל עיני מחפשות מישהו מוכר.הרי רבים מחברינו
ללהקה באים לבלות כאן אחרי האימון.
מבטי נופל על חבורת גברים לבושים בגדי ספורט ,ונראה לי שאני מבחינה בקסדות
לידם על הרצפה. ביניהם אני רואה אותו. הוא מרים עינים ונועץ בי מבט.
עיניו החומות מחממות לי את אזור הבטן וגורמות לי מיד להסיט את מבטי.
בינתיים אני רואה אותה נמרחת על הגבר שבחרה ועוד רגע תשב על ברכיו
ותיתן לו לעשות בה כרצונו.
אני מרגישה מאד לא נוח ורומזת לה שאני יוצאת לשאוף אויר.
אני מתיישבת על שפת האגם והרוח נושבת על פני. אני נרעדת ומרגישה את הקור
חודר לתוכי פנימה. משהו עוטף אותי ומגרש את הקור ואני מבחינה במעיל שהונח על
כתפי ומיד אחריו בגבר ההוא, בעל העיניים החומות המתיישב לידי.
״חם לך במעיל שלי?״ הוא שואל.
ואני אומרת לו ״אז זה משפט הפתיחה שלך?.״
הוא מחייך ואומר לי ״אין לי כאלה״.
והוא מביט בי בעיני ואני בו ואני רואה שהוא מחפש את המילים ובכל זאת לא משחרר אותן
אלי. אני ממשיכה להביט בעיניו פנימה, מושיטה ידי לשפתיו , ונוגעת בהן ברפרוף ואומרת לו ״תוציא אותן, הן רוצות להשמע״.
והוא שותק ומושך בכתפיו. הוא מושיט יד לשפתי ונוגע בהן בעדינות ואומר לי
״אין לי משפטים חכמים להגיד לך, אני לא יכול לבטא את מה שאני מרגיש כעת.
זה גדול עלי, יותר מכל מילה. ואת?״
״הייתי מעדיפה.. ״ אני מתחילה לאמר ומשתתקת. איך אומר לו שאני מעדיפה את חום גופו
על חום המעיל.
הוא מסתכל על חברתי כשואל, ואני עונה לו שאם יתן לה קוויאר על הבוקר הוא מוזמן לנסות.
״ אבל אני רוצה אותך, את לא אוהבת קוויאר, נכון?״.
הוא לא מחכה לתשובה, מושיט לי יד חמה ומושך אותי לעמידה, קרוב, קרוב מאד אליו.
״בואי נכנס פנימה״ הוא אומר ״ שם יותר חם ויותר שקט״.
״מה להזמין לך יין או בירה?״ הוא שואל ואני עונה לו שזו שאלה מסובכת.
״כי יין זה תלוי מה אוכלים, ובירה זה עם כל דבר״
הוא שואל אותי איזה בירה ארצה ואני אומרת לו ״תבחר אתה״
״ובכל זאת?״ הוא שואל ואני עונה לו ״בכל זאת״.
אנחנו מפטפטים לנו בנחת ואני מרגישה ממש סחוטה.
הוא קולט אותי ואומר הגיע הזמן להשכיב אותך לישון.״איפה?״ הוא שואל
ואני עונה לו ״ איפה?״.
״אצלי זה בסדר?״ הוא שואל ״אתה גר לבד?״ אני עונה והוא מאשר לי שכן.
הוא מסמן לחבריו שהוא הולך ומבקש שיקחו את אופניו עבורו.
הוא מוביל אותי דרך רחובות קטנים ואנחנו עולים לדירתו.
אני מופתעת לראות את העיצוב שלה.
הוא רואה את המבט המופתע בעיני ושואל ״מה?״ ואני עונה לו בשאלה
״מי עיצב אותה?״ והוא עונה לי שהוא ושואל מה אני חושבת.
״היא מהממת״ אני עונה לו והוא נרגע.
הוא מתקרב אלי, כורך את זרועותיו המחבקות סביבי ו….
בר אבידן
מאמינה באהבה
11.1.2016
#מסיפורי_הברים_של_בר