"אתן רואות את הגבר הזה שם? שמו ברנדון, ובו אני מעוניינת .מבין השלושה שיושבים בשולחן הפינתי הוא היחיד שרווק. הוא ידוע בתור אחד שמשתמש וזורק. אבל לא איתי. זה לא שלא הייתי עם גברים, אבל איתו אני מתכוונת לחכות לליל הכלולות." כך אומרת קיילי לחברותיה.
שלא תבינו לא נכון. קיילי שייכת לאצולה של לונג איילנד, וכסף לא חסר לה מעולם. עם חלב אימה, שהניקה אותה אולי שבועיים, ינקה את ההכרה הזו שבנות כמוה נועדו לאליטה של הגברים במקום.
מרלה חברתה הטובה של קיילי, גם היא מקומית ויפיפיה, אבל הרבה שכל לא ירשה. בזה היא דומה לאמה היפיפיה, שהדבר החכם היחיד שעשתה בימי חייה, היה להתחתן עם יורש מפעל הפלדה בו שימשה כפקידה זוטרית.
מרלה מסתכלת על ברנדון. "אין ספק שהוא גבר מאד מרשים, מדהים ביופיו. רק צר לי לבשר לך שהעיניים שלו נעוצות כל הזמן בזו שיושבת שם עם ג'ייד. את חושבת שהוא עשה אותה "?
"גברים כמו ברנדון פיליפס לא מתעניינים במישהי יותר מפעם אחת. חוץ מזה שישתעשע לו כמה שירצה לפני, כי אחרי שאביית אותו הוא לא יזוז מטר בלעדי," עונה לה בבטחון קיילי, למרות שבתוך תוכה אינה יודעת איך תעשה זאת.
היא מיישרת את שמלתה וקמה לגשת לכיוונו, בדיוק בזמן שהוא קם ועוזב את השולחן. היא עוקבת אחרי מבטו ורואה שהוא הולך לכיוון השולחן שבו יושבת החברה של ג'ייד. בהחלטה של רגע היא פונה לאותו שולחן, אחרי שהיא מזהה בו את ריאן חבר של אחיה.
"מה נשמע ריאן יקירי?" היא פונה אליו.
ריאן מביט בה במבט חטוף ועונה לה: "שלום קיילי."
"לא תכיר לי את אשתך המקסימה?" היא שואלת בקול מתקתק.
"גשי לעניין, מה את רוצה?" הוא שואל .
"אני בסך הכל מנסה להיות ידידותית. למה אתה חושב שאני רוצה משהו? " היא עונה לו בפליאה מעושה.
"כי אני מכיר אותך ושכמותך," הוא עונה לה.
איזבל מעיפה מבט על ריאן. היא לא רגילה לשמוע אותו מדבר בחוסר נימוס למישהו. מצד שני היא סומכת עליו ויודעת שאם הוא מדבר כך, יש לו סיבה. היא מחייכת אליו, והוא קורץ לה. היא יודעת שהוא מסמן לה להכנס לשיחה.
"ריאן יקירי," היא אומרת לו בהדגשה, מחקה את האופן בו קראה לו קיילי, "אולי תזמין את הידידה שלך לשבת איתנו ולשחק. אני איזבל," היא אומרת ומושיטה לה יד רפה, בניגוד ליד הבוטחת שהיא תמיד נוהגת להגיש.
קיילי מסתכלת על ידה של איזבל בזלזול. "אז מה באת לקלאב שלנו כי את חושבת שתצודי כאן בעל? לא מצאת אחד במפעל שלך?"
"המפעל שלי?" עונה לה איזבל, "לא הייתי קוראת לעבודתי כעורכת דין ומגשרת בחברה של משפחת רוטשיילד מפעל." הפעם המבט שלה ישיר ומתנשא מעט. "בכל מקרה אם עדיין לא הבנת אני אשתו של ריאן, ויורשת מיליונים בעצמי."
"האמת, שזה נראה לי מאד ילדותי לשבת בקלאב היוקרתי שלנו ולשחק במה שזה לא יהיה שאתם משחקים," היא עונה לה בבוז.
"קוראים לזה משחקי מח. הם טובים לכאלה שהמח שלהם עסוק כל היום בעניינים רציניים. אני מניחה אם כך שזה לא בשבילך," עונה לה איזבל וממשיכה לשחק עם חבריה.
קיילי עומדת וחוככת בדעתה. היא כל כך משתוקקת להרשים את ברנדון, אבל לא מוצאת אף דבר חכם לאמר לו. היא מתעצבנת כשהיא רואה שגם הוא מרוכז במשחק הטיפשי הזה לטעמה, המשחק שמעבירים בו קו מפותל בין נקודות בכל מיני צבעים. לפתע מבריק במוחה רעיון. היא ניגשת לידידה תימות'י שנפגש לקפה עם חבריו.
"אני זקוקה לעזרתך," היא אומרת לו.
"כן? ומה יצא לי מזה?" הוא שואל.
"מה שתרצה," היא עונה לו.
"את יודעת שמה שאני רוצה זה אותך אצלי במיטה," הוא עונה לה.
"בסדר,בסדר," היא עונה לו בחוסר סבלנות, "למרות שיש לי מישהי טובה לא פחות להציע לך." היא מצביעה על הבחורה הצעירה שמושכת את תשומת ליבו של ברנדון.
"אתה רואה את הבחורה הזו, אני רוצה שתתחיל איתה." לו רק היתה יודעת מה יהיו התוצאות של בקשה זו.
תימות'י מחייך בשביעות רצון. הוא כבר מדמיין את הלילה שיעביר עם קיילי. בשביל זה הוא מוכן ללכת רחוק.
"ריאן ידידי, מה שלומך?" הוא פונה לריאן.
"תימות'י מזמן לא התראינו. רוצה להצטרף, אנחנו משחקים פלואו," עונה ריאן.
"בשמחה," הוא עונה והולך לשבת ליד אינדי. הוא לא מבזבז זמן ופונה אליה: "אני תימות'י ומהו שמך אשה יפה?"
אינדי לא עונה לו. היא מרוכזת במשחק. אין לה מושג שהוא מדבר אליה, הרי דיבר על אישה יפה.
איזבל מרימה עיניה ורואה את קיילי ומרלה מסתודדות וצוחקות בעודן מסתכלות על השולחן שלהם. איזבל מבינה מיד עניין ומתחילה לצחוק. "תראי אותה," היא לוחשת לג'ייד, "היא שלחה את הג'ינג'י הזה להתחיל עם אינדי, כי היא מעוניינת בברנדון. אילו רק היתה רואה איזה מבט של רצח בעינים יש לו כעת. הוא מוכן להרוג את הג'ינג'י הזה. מסתבר שהוא בענין של אינדי שלנו."
"את חושבת שברנדון הוא זה שהיה החבר המסתורי של אינדי? כי לפי מבטי הקינאה שלו, וההתעלמות שלה ממנו, זו כנראה התשובה."
"ריאן, מה קורה לך היום?" קורצת איזבל לריאן, "תציג את אינדי בפניו של חברך."
רק כעת אינדי שמה לב למה שקורה. "אוף אתכם," היא רוטנת, "כל רגע מישהו אחר מפריע פה. אם אתם לא רוצים לשחק אז בואו נפסיק. בכל מקרה נראה לי שאני היחידה שמתמידה פה." היא שמה לב לתימות'י שנועץ בה מבטים חמדניים.
"מה אתה מסתכל עלי, אתה מעוניין לשחק?" היא שואלת.
הוא מת לאמר לה שהוא משתוקק לשחק איתה. "כן," הוא פולט ומתקרב אליה, "רק תסבירי לי את החוקים." הוא משתדל להתקרב אליה עד כדי נגיעה.
"עוד רגע תשב עליה," נובח לעברו ברנדון.
"ומה זה קשור אליך?" עונה לו אינדי בכעס, "אין פה איזה בלונדינית שמחפשת את הברכיים שלך. היתה פה אחת שנמרחה עליך קודם, אם אינני טועה נישקת אותה בלהט או משהו דומה?"
"אני שונא להתנשק," הוא נוהם לעברה.
"באמת?" אומרת אינדי ופורצת בצחוק.
הוא קם מכסאו ברעש גדול, מקיף את השולחן ואומר לה בשקט: "אנחנו צריכים לדבר."
"אנחנו, צריכים לשחק," היא עונה לו בקול אדיש.
"אינדיאנה אני מחכה לך בחוץ," הוא אומר לה.
"קח איתך עיתון, זה בטח יקח כמה שעות," היא עונה לו.
"אני מבקש, תצאי איתי החוצה," הוא אומר לה בקול הכי רגוע שהוא יכול לגייס.
אינדי מסתכלת עליו כעוסה, אבל המבט בעיניו שובר אותה.
"אני מזכירה לך שאתה זה שעזבת אותי. אין לך כל זכות לבקש ממני משהו," היא אומרת לו בעודם יוצאים החוצה.
"טעיתי, חשבתי שהמחלה הזו תגמור אותי תוך כמה שבועות ולא רציתי להכאיב לך. העדפתי שתשנאי אותך מאשר שאשבור את ליבך," הוא אומר לה.
"אז מה שאתה אומר זה שלא שברת את ליבי?" היא שואלת.
"לא," הוא עונה, "אבל חשבתי שיהיה לך יותר קל להחלים אם תשנאי אותי."
"ברכותי להחלמתך," היא עונה, "ואיך אתה מסביר את זה שלא פנית אלי מאז?"
"רציתי להיות בטוח שהדרך אליך פנויה, שאין גבר אחר בליבך," הוא עונה לה ומישיר מבטו לתוך עיניה, מחפש בהן את התשובה.
"אתה ממש לא מכיר אותי אם כך," היא עונה לו. "עוצמת האהבה שלי אליך, זה לא דבר שמכבים בתקופה כזו קצרה. מצד שני ההתנהגות שלך היום, גורמת לי לחשוב שגם אני לא מכירה אותך."
"גם אני לא מכיר אותי. מעולם לא הייתי קנאי כלפי אף אישה. מעולם לא היה לי מה שהיה לי איתך. אני מרגיש שהכל בוער לי בפנים רק מהמחשבה שמישהו יושב כל כך קרוב אליך, ואני לא יודע מה זה עושה לך."
"חשבת בכלל מה זה עושה לי שאתה יושב כל כך קרוב אלי?" שואלת אינדי.
"אני מקווה שזה עושה לך מהפיכה בלב, ומזכיר לך מי הייתי בשבילך, ומעורר בך געגועים למה שהיינו, ויגרום לך לאמר לי "כן" כשארד עוד רגע על ברכי ואבקש שתתחתני איתי."
"אז מסתבר שאתה כן מכיר אותי, והתשובה היא: כן."
בר אבידן
מאמינה באהבה
16.8.2017
#"למענך"
בהשראת סיפורם של אינדיאנה דה סילבה וברנדון פיליפס.