הנמלטת

אני נמלטת לתוך בר אפל,

מבקשת מהברמן שיתן לי להתרענן בשרותים.

הוא רואה את הבהלה בעיני ואומר לי ״בואי אחרי״.

הוא מורה לי באצבעו על מדרגות נסתרות,

״תעלי למעלה, תתרענני, יש שם מיטה. את יכולה לנוח בה״.

אני מודה לו בעיני, ללא מילים ומתחמקת בזריזות.

אני שומעת את קול רודפי רועם למטה.

״איפה, הזונה?!״ההוא צורח.

״ המסריחה הזו?״ הוא עונה לו ״ היא נכנסה כמו רוח סערה

ויצאה דרך הדלת האחורית בריצה״.

״ מה אתה מחפש מהיצור הזה בכלל?״.

אני סוגרת מיד את המים ומתכווצת על ריצפה

המקלחת הקרירה.

שערותי נוטפות מים , אבל מריחות כל כך טוב אחרי ימים רבים.

אני מתכרבלת על הריצפה ונרדמת.

מרגישה ידיים חזקות עוטפות אותי במגבת, מנגבות

ונושאות אותי על כפיים.

אני פוקחת עיני בבהלה ורואה את עיניו הטובות מביטות בי.

״ הוא הלך, לא ישוב עוד, אמרתי לו שברחת.״

״תשני, יפתי״ הוא אומר לי מלביש אותי בגופיה עם סמל הבר,

מושך אותה למטה כדי לכסות על מערומי , נושק לי והולך.

כשחזר, נגע בי ואמר ״אנחנו צריכים לדבר. אנא הסבירי״.

ואני מספרת לו שמדובר בטעות גדולה.חוב הימורים של מישהו שכלל

איני מכירה, שכדי לחמוק מתשלום הוא הצביע עלי ואמר להם ״הנה היא״.

אני מושיטה לו את תיקי ובו מסמכי ומראה לו מי אני והוא מאמין,

עוטף אותי בזרועותיו ושואל ״ את לא של אף אחד, נכון?״ ואני מהנהנת.

והוא אומר ״ אבל את כן ! את שלי״ ואוהב אותי כל הלילה.

וכשיאיר הבוקר , אני אהיה אישה חופשיה , אבל לחלוטין שייכת מרצון.

#סיפורי_הברים_של_בר