אתן כבר יודעות שקנדי עזב הכול ובא אליי.
"עולה לטיסה בדרך אלייך
צפוי לנחות בעשר בלילה
שלחי לי היכן את נמצאת דבש"
אלה המילים ששלח לי.
מאותו רגע התהפכה לי הבטן. לא יכולתי לחשוב על כלום אלא עליו. הגבר הזה שאני כל כך מאוהבת בו, הגבר הזה שרק סקס מעניין אותו, והנה כמה מילים ממני והוא חוצה בשבילי את היבשת. אולי אני טועה בקשר אליו ובתוך הגוף המושלם הזה שלו שגורם לי להתמסר לו כליל, יש בכל זאת לב שפועם רגש?
התלבטתי מה לענות לו. החברות שלי נסעו כל אחת לביתה ואני נשארתי בבית של אבא שלי. לא נראה לי נכון להביא אותו לשם. הרגשתי נבוכה רק למחשבה שהוא ירצה לגעת בי שם. לבסוף החלטתי לשכור לנו חדר במלון שנוכל להיות בו לבד.
אני לא זוכרת שהתכוננתי כך לפגישה אי פעם. ביליתי שעה ארוכה באמבטיה מלאה בשמנים ריחניים, העברתי יד על עורי לבדוק שהוא חלק למרות שכמה ימים קודם לקראת יום הולדתי ביקרתי במכון היופי, ובאצבעותיי שעדיין היו משוחות בלק אדום בצורה מושלמת.
שעה ארוכה עמדתי מול המזוודה שלי כדי לבחור בגדים. לא יכולתי להחליט מה לבחור. ניסיתי לדמיין את התגובה שלו כשיראה אותי. רציתי להראות מושלמת בעיניו. אחרי התלבטויות ארוכות בחרתי בחצאית מיני שחורה ומעליה מעיל שמכסה אותה.
בשעה היעודה נסעתי לשדה התעופה. הבחנתי בו בשעה שכבר חיפש מונית ביציאה. "הגעת," אמרתי לו, כאילו זה הדבר הכי צפוי בעולם.
כשידי אוחזת בידו הובלתי אותו לחניה. ראיתי אותו בוחן בהתפעלות את הג'יפ היוקרתי שאיתו הגעתי. יכולתי לספק לו את סקרנותו ולגלות לו מי היא משפחתי אבל לא הרגשתי מוכנה עדיין לחשוף זאת בפניו. אני עצמי עדיין לא מעכלת את כל מה שקרה פה.
*
"הזמנתי לנו מקום במלון. חשבתי שזה יהיה יותר מתאים," אני אומרת.
"מה שמתאים לך," הוא עונה לי.
"כך תהיה לנו פרטיות," אני מסבירה.
"דבש, לא חציתי את היבשת כדי להזדיין איתך. באתי כדי לתמוך בך," הוא עונה לי מייד.
"כן, הנאום הרגיל," אני אומרת, "אני מודה לך שבאת." אני מאופקת. לא רוצה להראות לו את סערת רגשותיי.
אני רואה שהוא בוחן אותי. מבטו נודד מהראש עד לכף רגלי. המחשבה של מה שזה עושה לו מעוררת אותי. אני לא יודעת מה יש בו שגורם לי להגיב כך אליו. כבר ברור לי שזה הולך להיות מפגש לוהט. האופן המאופק בו הוא יושב לידי, לא מנסה אפילו לגעת בי, גורם לי להאמין שהוא באמת בא כי רצה לתמוך בי.
אני נבוכה כשאני מוצאת אותנו פתאום לבד בחדר. אני מביטה בעיניו ורואה בהן את הצפייה שאדבר. העיניים האלה מחוללות בי מהפכה, מרטיבות אותי בדיוק לא בזמן שרוצה. אני מנהלת מאבק בתוכי מה לומר לו, ולא מוצאת את המילים.
אני מתיישבת עליו ונצמדת אליו, נותנת לבכי להתפרץ ממני ללא שליטה. אני בוכה את כל הכאב ממני, את הכעס, את הבלבול, ואת הכמיהה לגבר האחד שליבי כולו שייך לו .
השפעת המגע בינינו מורגשת מיד. כמה שינסה לשמור על איפוק אני מרגישה אותו מתעורר מתחתיי. כמה אני רוצה אותו! אני נכנעת ויוזמת את המהלך הראשון. הוא מופתע אבל נותן לי לעשות כרצוני. אני מסירה את תחתוניי ומתיישבת עליו, דואגת שיגן עלינו. אני חסרת סבלנות מוכרחה להרגיש אותו כבר בתוכי. כל פעם אני נועצת אותו יותר עמוק בתוכי, לבסוף הוא עוצם עיניים, שלא כהרגלו. הוא מרוכז בשלו ואני בשלי. אני מכווצת את עצמי סביב הזין שלו. אני כל כך רטובה והחיכוך בינינו מטריף את שנינו. אני לא יכולה להתאפק ומתפרקת עליו. אני מרגישה אותו גומר בתוכי. אני לא ממהרת לקום מעליו, רוצה להרגיש אותו עד שהוא מתחיל לחמוק ממני.
אני רוצה עוד ממנו והוא מספק לי את מה שאני צריכה. אני כל כך סוערת שאני נושכת אותו כדי לבלום את הצעקה שמאיימת לצאת מגרוני, תוקעת בו את ציפורניי כדי להצמיד אותו אליי. אין לי שליטה על האש שבוערת בי. אין יותר מחסומים בינו לביני.
אנחנו נרדמים חבוקים.
הטלפון הוא שמעיר אותי. מתברר שהבוקר כבר עלה. החדר מוצף אור.
"baby girl’" אומר לי אבא שלי, "סבא הובהל לבית החולים. הוא מבקש שנגיע. הוא ביקש במיוחד שגם את תבואי. אני חושב שהמחשבה שחזרת לחיינו היא שגרמה לו להתרגשות יתר."
אני מבקשת ממנו שיאסוף אותי לשדה התעופה.
אני נכנסת להתקלח, בוחרת ג'ינס צמוד חולצת טריקו כחולה ונועלת סניקרס.
"תודה שבאת, אני אומרת לקנדי, "ממש לא ציפיתי שתעשה כך. משהו דחוף צץ ואני חייבת לנסוע."
אני מביטה מבעד לחלון. "באו לאסוף אותי," אני אומרת ומחווה בראשי לעבר הלימוזינה שמחכה לי למטה. אני רואה אותו סוקר את הרכב בפנים חתומות. ברור לי שמשהו עובר לו בראש אבל הוא שותק.
רגע לפני שאני יוצאת אני עולה על קצות אצבעותיי כדי לנשק אותו. הוא מפתיע אותי רוכן לעבר כתפי , מוצץ אותה כדי להשאיר עליה סימן . "סימנת אותי," אני רוטנת. אני לא יכולה להסתובב כך ולכן מכסה את עצמי בז'קט ג'ינס.
אני יוצאת בזריזות ונבלעת בתוך הלימוזינה. אני רואה את מבטו של אבא על ההשתקפות בחלון. הוא רואה את קנדי עוקב במבטו אחריי.
"רוצה לשתף אותי?" שואל אותי אבא.
אני מחייכת במבוכה. "אני כל כך מאוהבת בו. אבל הוא גבר שרק סקס מעניין אותו."
"אם כבר התחלת אז ספרי," אומר לי אבא, "את לא נראית לי אחת של סטוץ' ללילה. מי הוא הגבר הזה?"
"אני עוד לא קולטת שאתה אבא שלי. זה די מביך אותי. הוא הגבר היחיד ששכבתי איתו בניו יורק. השני בחיי."
"ומה הוא עושה פה? הגיע לפגישת עסקים?" הוא שואל.
"הוא בא בגללי. אמרתי לו שיכול להיות שאזדקק לו, אבל לא הייתי מעלה על דעתי לבקש שיגיע לכאן. הייתי אבודה אחרי ההלוויה." אני עונה לו.
אבא מחייך אליי. "baby girl, גבר לא היה חוצה את המדינה רק בשביל סקס, ביחוד אם הוא אחד כזה כפי שאת חושבת שיש לו מין זמין בניו יורק. הוא בא כי איכפת לו ממך."
"אתה חושב?" אני שואלת.
"אומר לך יותר מזה. הסתכלתי על ההשתקפות שלו בחלון. המבט בעיניים שלו הראה לי שהוא בהחלט רוצה אותך ולא רק במיטה שלו. אני מבין שהוא לא ידע מי בא לקחת אותך."
"אתה עדיין סוד שמור שלי," אני עונה בחיוך.
"אנחנו נמצא את הזמן הנכון לחשוף אותך," עונה לי אבא, "אני מתכוון להכיר בך לעיניי כולם. אני גאה בכך שאת הבת שלי. אני מאושר שחזרת לחיי. חיכית לך עשרים שנה. את קולטת? חיים שלמים חיכיתי לך ולא התייאשתי."
"ולי אמרו שאתה שחקן כושל שחי ברחובות. אבא שלי מושל קליפורניה!" אני עונה לו, "אתה מבין שזה לא העובדה שאתה כל כך עשיר. הרי יש לי מספיק כסף משלי. זו העובדה שאני שייכת לך. אני לא לבד יותר."
"בואי נחזור לגבר שלך," הוא אומר לי.
"הלוואי והיה הגבר שלי," אני אומרת ונאנחת, "הוא מחפש רק להשתעשע."
"את שוב חוזרת על עצמך. ראיתי את המבט הרכושני בעיניו הוא רוצה אותך כבת זוג baby girl," אומר לי אבא.
"אף פעם לא היה לי מישהו לדבר איתו על העניינים האלה. זה לא משהו שאני מדברת עם אלישייה והחברות. הוא מאהב נפלא. הוא לימד אותי המון, סחף אותי לגבהים שלא ידעתי שקיימים, אתה מבין על מה אני מדברת," אני עונה לו נבוכה.
"אני מבין אותך. אף פעם לא הייתי במצב שאני מדבר עם הבת שלי על זה. גם אני אצטרך ללמוד," אומר אבא וצוחק, " אני מתקשה להבין איך אישה יפיפיה כמוך כל כך חסרת ניסיון. אני שמח שהתנסת בזה."
"זה מורכב אבא," אני עונה לו, "אבל לא רוצה לדבר על זה כעת."
"מישהו פגע בך?" אומר אבא וקולו משתנה. הכעס נשמע מתוכו.
"לא נאנסתי. אם זה מה שאתה חושב," אני אומרת, "אבל אתה צודק, היה משהו. כשאהיה מוכנה אספר לך. עכשיו אנחנו צריכים להתרכז בסבא. ספר לי מה קורה איתו."
אחרי השיחה עם אבא אני עוד יותר מבולבלת.
שלכן
אוליביה