סול
"מדברת סול, אני יכולה לדבר עם ד"ר בריאן בלקפילד?" אני מבקשת מהפקידה במגנוליה.
" בוקר טוב סול, מגיע לך מזל טוב לרגל נשואייך," היא עונה לי בשמחה, "איזה צרוף מקרים. בדיוק לפני כמה דקות ביקש ממני ד"ר בלקפילד להתקשר אלייך."
"אני לא מתקשרת בקשר אליי. אני מבקשת לקבוע פגישה ל…חברה," אני אומרת.
"אני כבר מעבירה אותך אליו," היא אומרת.
אני שומעת צליל מתכתי ובריאן עונה לי. "שלום ילדה יפה, או שמא עליי לאמר אישה יפה. עמדתי להתקשר אלייך הבוקר מאחר שלא שמעתי ממך מזה חודשיים," הוא אומר לי.
"התקשרתי לבקש ממך לבדוק מישהי. היא בהריון," אני עונה לו.
"אני פנוי היום. מתי שתרצי תבואי. מה איתך? זה יותר מעניין אותי. פעם אחרונה שדיברנו על 'העניינים שלך' זה היה לפני החתונה. איך היו המחזורים מאז?"
אני משתתקת, מנסה לחשוב מתי היה לי מחזור. "נדבר על הכל כשאגיע," אני ממהרת לסיים את השיחה. "אדבר איתה ואקבע להיום."
"הכל בסדר אישה יפה שלי?" שואל כריס שיוצא עטוף במגבת מהמקלחת ומוצא אותי יושבת על המיטה ובוהה בנייד.
"מה?" אני שואלת בהסח הדעת.
"את בסדר ילדה יפה שלי?" הוא שואל וכורע על ברכיו לפניי.
"כן. דיברתי עם ד"ר בריאן. אני צריכה לתאם עם סטאר ויש לי בחילה רק מהמחשבה שאני צריכה לעשות את זה."
"הבהלתי אותי לרגע." הוא אומר .
אין טעם שאדחה את השיחה הזאת. אני לא יכולה להתחמק ממנה. אני מתקשרת לסטאר. "פול מבקש שתבדקי במגנוליה."
"את חושבת שאני משקרת?"היא שואלת והעלבון ניכר בקולה.
"אין לי דעה בנושא. אני עושה מה שגיסי ביקש ממני. אני מוכנה לבוא איתך אם תבחרי בכך."
"אני מבינה שהוא לא רוצה להיות נוכח,״ היא אומרת בכעס, ״למה שאשקר לו?"
"בבקשה סטאר אל תגררי אותי לזה. אמרתי לך שאין לי דעה, ומה הוא חושב אינני יודעת. הוא ביקש ממני כיא ינו רוצה לדבר איתך בשלב זה. תודיעי לי מה את מתכוונת לעשות."
"אני אלך אם תבואי איתי," היא עונה.
"מתי מתאים לך?" אני שואלת.
"מצידי בשתיים עשרה בצהריים. יש לי כמה דברים לעשות הבוקר," היא עונה.
"אם כך אודיע לד"ר בלקפילד. הוא הרופא שלי," אני עונה.
"תשלחי לי את הכתובת ואהיה שם. את מבטיחה שתגיעי?" היא שואלת.
מול עיניי עולה דמותה של סטאר חסרת הבטחון שפגשתי לפני עשור. אני מרגישה אכזבה גדולה ממנה. תמיד הייתי שם בשבילה גם כאשר כרעתי תחת העומס של הלימודים והעבודה. לא פעם ביטלתי פגישה עם דילן כי הייתה זקוקה לי.
'כפויית טובה,' אני מסננת בכעס לאוויר.
"היא לא מוכנה להבדק?" שואל כריס, "אני לא אתפלא אם כן."
"היא תבוא, והבטחתי שאהיה איתה. הזכרונות של כל מה שעשיתי עבורה מציפים אותי ואני בהחלט כועסת.
ראית שכל אחת מחברות הסטאט אפ שאני משקיעה בהם מצליחות יפה. אני מתפרנסת מייעוץ להן, מכל מה שאני עושה עבורן. ראית איזה סכום יפה נכנס לחשבון הבנק בחודש האחרון. ההצלחה מתורגמת לכסף.
מסטאר לא לקחתי סנט אחר. קישרתי אותי לדורי ברמינגהם שעובדת עם מיו מילאן. צפוי לה עתיד מזהיר לו תבחר בכך.
מסתבר שמה שניתן בחינם לא מוערך."
"אל תתחרטי על מה שעשית עבורה. זאת מי שאת. יש לך לב ענק, ובו התאהבתי."
"אתה צודק. אני לא אשתנה בשביל אף אחת," אני אומרת לו וקמה להתכרבל בזרועותיו.
אני מאשר לד"ר בריאן שנגיע והולכת להתלבש. "תבוא איתי לעיר?" אני שואלת את כריס.
"ברור שאבוא. אבוא איתך למגנוליה ואחכה לטלפון שלך במשרדי."
אני מתקשרת לפול. "קבעתי פגישה עם ד"ר בריאן. אני אהיה שם גם."
הוא לא שואל שאלות אלא רק מודה לי. "אין כמוך. את מבינה אותי ללא מילים."
אנחנו מסיימים להתלבש ויוצאים לדרך אחרי שכריס מציע שנאכל משהו בדרך. "שהיום הזה יתחיל ברוגע," הוא מסביר לי.
"לעולם לא אסרב לדייט איתך," אני אומרת לו ומניחה את ידי על רגלו. הוא מייד עוטף אותה בכף ידו הגדולה וממלא אותי בחום.
כריס יורד מהכביש המהיר ופונה למרכז חנויות ליד הים. "כמה אני אוהבת את המקום הזה," אני קוראת בשמחה.
"אני יודע ולכן הבאתי אותך לפה," הוא עונה לי בחיוך.
"אבל איך? אף פעם אל היינו פה יחד," אני מביטה בו בפליאה.
"כל הימים הקרים האלה שלא היינו יחד למדתי כל הזמן עלייך מחברים שלך. הפנמתי כל פרט שאמרו. אני רוצה שתהיי מאושרת כל החיים ומוכן לעשות הכל למענך," הוא אומר.
עיניי מתמלאות דמעות. אני מרגישה שאני מאד רגישה בימים אלה.
"מה קרה אישה יפה שלי. למה את בוכה?" הוא שואל בדאגה.
"אתה יודע הימים האלה של החודש," אני עונה לו.
הוא נד בראשו כמבין. אני רואה שהוא חושב ושותק.
לשמחתי אנחנו מגיעים לבית הקפה והנושא נשכח מאתנו.
אם חשתי שהוא שכח את ההערה שלי מסתבר שלא. כיוון שכשאנחנו מגיעים למרכז מגנוליה חוף מערביהוא מחנה את הרכב ובא איתי.
"החלטתי ללוות אותך. זה מעמד לא נוח. אני לא רוצה שתצטרכי להתמודד איתו לבד," הוא אומר לי.
השעה אחת עשרה. יש עוד שעה עד להגעתה של סטאר.
"אני חושבת שאכנס לבריאן. אני רוצה לספר לו על העבר של סטאר. אני לא בטוחה שאיך שהיא התנהגה לאחרונה בריא להריון שלה," אני אומרת לכריס.
"אני אחכה לך פה אישה יפה שלי," הוא אומר לי ונושק למצחי. אני כל כך אוהבת את הנשיקה הזאת. יש בה אמירה כל כך חזקה בעיני. 'אני פה, אני שומר עלייך.'
"את זוהרת," הן המילים הראשונים שאומר לי ד"ר בריאן.
"אני מאושרת," אני עונה לו בחיוך גדול.
"את מתחמקת. יש לכך סיבה?" הוא שואל.
"אני לא מבינה על מה את מדבר?" אני באמת לא מבינה מה הוא רוצה ממני.
"סול המחזור האחרון שידוע לי עליו היה שבוע לפני החתונה," הוא אומר לי.
"אני …אני לא זוכרת מתי היה לי מחזור," אני אומרת לו.
"עברת כל כך הרבה להסדיר את המחזור. אני רוצה שנערוך כמה בדיקות," הוא אומר לי, "כשאסיים עם קארינה אני רוצה שתשארי."
אני נדה בראשי. אני מרגישה שאני חייבת לצאת מהחדר שלא אתפרץ בבכי. אני כל כך רוצה להעניק לכריס את הילד שהוא חולם עליו.
אני מרגישה שהכעס משתלט עליי. קארינה לא רצתה, כך לפחות אני מאמינה, בילד והיא הרתה בלי מאמץ כלל.
"אני אחכה לקארינה בחוץ," אני אומרת. אני מתלבטת אם לאמר לו משהו על ההתמכרויות שלה, אבל מחליטה שאדבר איתו אחרי שתבדק.
אני יוצאת החוצה ובדיוק קארינה מגיעה.
"מה כריס עושה פה?" היא מסננת לעברי בכעס.
"הוא הביא אותי במיוחד לכאן ומחכה לקחת אותי חזרה." אני מגייסת את כל הכח שיכולה כדי לשלוט בכעס שלי.
"את באה?" היא שואלת אותי.
"אמרתי לך שאני לא צד בעניין," אני עונה.
"את התערבת אז אל תתחמקי. כנסי איתי. תעני לי בכנות אמרת משהו לרופא?" היא שואלת כשידה אוחזת בידית.
"כמה פעמים אני צריכה לחזור על זה. אני לא קשורה לסיפור ביניכם. קבעתי לך תור לבקשתו של פול. את מזומנת לשאול את הרופא אם אמרתי לו משהו פרט לעובדה שאת חברה שלי."
"אני מרגישה מושפלת. לא הייתי צריכה לאמר לו שאלה הימים הבטוחים שלי," היא מתוודה בפניי.
אנחנו נכנסות ומתיישבות מול הרופא.
בריאן מתחיל לשאול אותה שאלות כלליות.
"זה ההריון הראשון שלך?" הוא שואל.
היא מביטה בי ומשפילה את עינייה.
"את רוצה שאצא," אני שואלת בקול רגוע כיוון שברורה לי תשובתה.
"תשאיר. לא. עברתי שלוש הפלות," היא עונה.
"הפלות טבעיות או יזומות?" הוא שואל.
"יזומות," היא עונה.
"בואי נבדוק אותך. לפי הנתונים שנתת את לפחות בחודש שלישי," הוא אומר, "בואי נעשה לך אולטרסאונד."
"ובכן קארינה אני יכול לאשר שאת בהיריון. בבדיקה הבאה אפשר לדעת מה מין העובר, אם כי אפשר היום בבדיקת דם לאם לקבוע כבר בשבוע השמיני להריון.
"סול לא מסרה לי מה הסיב לבדיקה. אני מבין שאת לא נשואה. האם את מתכוונת להמשיך בהריון? ,, שואל בריאן.
"כן," היא אומרת בשקט. קולה כמעט לא נשמע.
"האם את מעוניינת שאני אהיה הרופא המטפל שלך?" הוא שואל עניינית.
"כן. אני יודעת שסול סומכת עליך," היא עונה לו.
"אם כך תקבעי פגישה עם האחות בקבלה ותשאירי לה את מספר הטלפון שלך. אני מניח שבפעם הבאה כבר תבואי לבד," הוא אומר לה.
"אני יכולה לקבל אישור לאבא של התינוק?" היא שואלת.
"אין צורך סטאר," אני עונה לה, "אני אמסור לו שהרופא אישר את הריונך."
אנחנו יוצאות מחדרו של הרופא. קארינה מפתיעה אותי כשהיא פונה לדלת היציאה. "את לא קובעת תור?" אני שואלת אותה.
"תגידי למר ברוקלין שיתקשר אליי," היא אומרת לי בקור.
אני חוזרת לכריס. "תתחיל לחשוב מה אתם עושים איתה. היא בהריון בדיוק כפי שאמרה. והזמן מתאים לימים שהייתה עם פול. אני חוזרת לדבר עם בריאן."
אני רותחת. אם התלבטתי בקשר לקארינה עכשיו ברור לי שאסור לי לשתוק.
"בקשר לקארינה," אני מתחילה לאמר לבריאן.
"אני מבין שהיא לא ניגשה לאחות. זה לא מפתיע אותי," הוא אומר, "אבל כעת בואי נדבר עלייך."
"יש לה עבר של התמכרויות. ביום חתונתי היא הופיעה שיכורה אם לא מסוממת. אני לא בטוחה שהייתי רוצה שהיא תהיה האמא של התינוק של גיסי."
"תדאגי שהוא יתנה את הטיפול בה במרכז מגנוליה. גם אם לא אצלי," הוא אומר.
"בואי אבדוק אותך," הוא אומר.
אני נשכבת על המיטה, חושפת מעט את החולצה ומורידה את המכנס.
הוא ממשש בעדינות את בטני. פניו חתומות ואין לי מושג מה עובר לו בראש.
"אני רוצה לערוך לך מספר בדיקות. בואי ניגש לאחות," הוא אומר.
אנחנו יוצאים מחדרו והוא רואה את כריס. "אני רוצה לערוך לאשתך מספר בדוק. אני תוהה עם תמונת הדם שלה שונה כעת כשהיא אישה נשואה," הוא מתלוצץ איתו.
כריס
סול הולכת לחדר הבדיקות וד"ר בריאן חוזר ומתיישב לידי.
"הכל בסדר עם סול?" אני שואל אותו בדאגה.
"בטח. אתה יודע שאני עורך לה בדיקות מידי כמה חודשים. בעבר סבלה ממחסור בברזל בגלל המחזורים האלימים שלה. אני מעדיף לבדוק אותה כל כמה חודשים. אין מקום לדאגה.
סול שיתפה אותי ברקע של הבחורה. הצעתי לה שאחיך ידרוש שהיא תהיה מטופלת במגנוליה. אם יש לה בעיהלהיות מטופלת שלי יש פה צוות לא קטן.
אמנם עליי לשמור על סודיות אבל במקרה הזה אם אחשוב שיש משהו לא תקין אשתף אתכם."
סול חוזרת. "אני יכולה לאמר לך שיש לי דם אדום ושתן בצבע של שתן."
"בואי סול. יש לי עוד כמה שאלות לשאול אותך בזמן שאנחנו ממתינים לבדיקות. אתה יכול להכנס כריס," הוא אומר לי.
"אני מעדיף לדבר עם פול. אתה יכול להבין כמה מתוח הוא," אני עונה לו.
ד"ר בריאן בלקפילד
"איך את מרגישה באופן כללי?" אני שואל את סול.
"אני עייפה לאחרונה וגם חסרת תאבון. אנחנו מתנהלים בין המשרד בעמק נאפה לבין המשרד כאן בעיר. לא חשבתי שזה ישפיע עלי כל כך," היא עונה לי.
"באיזה תדירות אתם מקיימים יחסים? זאת שאלה שנהוג לשאול כאשר מדובר בתכנון הריון," אני מסביר מייד.
היא נושכת את שפתיה ומחייכת. "לפחות פעם ביום," האי עונה.
"יפה," אני עונה ומחייך.
לשמחתי הנייד מתריע על הודעה נכנסת. התוצאות של סול הגיעו.
"בואי נערוך לך גם אולטראסאונד," אני אומר לה, ומגיש לה בקבוק מים שתשתה.
"אני רוצה שתעצמי עיניים ותרגעי," אני אומר לה. היא מביטה בי מופתעת.
אני מורח את הג'ל על בטנה, ופותח את הצג. כל פעם מחדש אני מתרגש לראות את המראה הזה על הצג. כשמדובר בסול אני ממש מתרגש.
קולות של גלי אוקיינוס ממלאים את חלל החדר ואני מחכה לשמוע את פעימות הלב המהירות.
סול פוקחת את עינייה בהפתעה.
אני מוציא את הנייד ומבקש מהאחות שתבקש מכריס שייכנס.
הוא נכנס מייד ומסתכל בדאגה על סול ששוכבת על המיטה.
"אתה יודע שאני מטפל בסול כבר תקופה לא קצרה. היה לה מאד חשוב להסדיר את המחזור כדי שבעתיד תוכל להרות.
ביקשתי מסול שתבקש גם ממך שתערוך בדיקת פוריות והיא אמרה לי שעם הכמות שאתה מייצר אין לה ספק שאין בעיות באיכות הזרע שלך."
"אם צריך אני מוכן לעשות בדיקה. אני הבטחתי לה שאעשה הכל כדי שהיא תהיה אימא," הוא עונה לי מייד ואוחז בידה של סול.
"סול סיפרה לי שהיא עייפה לאחרונה וחסרת תאבון. אני מניח שהיא גם רגישה יותר," אני אומר לו.
"אנחנו עדיין מנסים לאזן את החיים שלנו בין עמק נאפה והנסיעות לעיר. סול עובדת גם איתי וגם מנהלת את העסק שלה," הוא מסביר לי.
"שאלתי את סול אבל היא לא ידעה לענות לי. אולי אתה יודע מתי היה המחזור האחרון שלה?" אני שואל ורוצה לראות איך יגיב.
"העניין הוא שאני לא זוכר שהיה לה מחזור מאז זה שלפני החתונה," הוא עונה לי מהורהר.
אני מגביר את הקול הבוקע ממכשיר האולטרסאונד. "למרות שאני רופא נשים לא מעט שנים, אני מתרגש כל פעם מחדש לשמוע את מי שירת האוקיינוס הבוקעת ממנו ואיתה קול של חיים חדשים. מה שאני מנסה לספר לכם שאתה כריס קיימת את הבטחתך לסול. "
"פעימות הלב הן של התינוק שלנו?" היא שואלת מוקסמת.
"הסיבה שרציתי שכריס יהיה נוכח כי יש לי בשורה עבורכם, משמחת כמובן," אני מוסיף מייד, "אם תקשיבו טוב לפעימות הלב המהירות תבחינו שיש שני לבבות שפועמים יחד.
אני מצביע על הצג. "בשק הזה יש תינוק אחד, ובשק הזה נמצא השני. בעוד כמה שבועות נוכל לדעת את מינם של העוברים."
סול מביטה בו. "אני מבטיח לך לאהוב אותם גם אם יתברר שאלה שתי בנות," אומר כריס, "למרות שדעתי לא השתנתה. אלה ללא ספק בנים."
"איך…מתי זה קרה?" שואלת סול.
"אני בטוח שאת יודעת איך זה קרה," אני צוחק,"לפי המדידות שערכתי ולפי בדיקות הדם שלך נכנסת להיריון כשבועיים אחרי החתונה. מה שאומר שאת בתחילת חודש שלישי."
דמעות ממלאות את עיניה של סול. "חשבתי שאני סתם רגישה. אני בוכה בקלות. אז ככה זה הולך להיות כל ההיריון? אני מצטערת כריס. באמת שאני לא שולטת בזה," היא אומרת ומסתכלת על כריס.
"אישה יפה שלי על מה את מדברת? את קולטת שאת מגדלת בתוכך את הזרעים ששתלתי ברחמך? את חושבת שמשהו יכול לגרום לי לאהוב אותך פחות? אני מרחף מאושר. אני אעשה הכל כדי להקל עלייך."
אני מצלם את המסך ונותן להם את התמונות של התאומים.
אני ניגש לארון הספרים ומוציא ספר המתאר את התפתחות ההריון מידי יום ביומו. "הספר הזה יעזור לך ללמוד על מה שמתרחש בתוכך," אני אומר לה, "תראי שהרבה דברים הם כפי שהם אמורים לקרות.
"אני קובע לך פגישה עוד חודש. אל תהססי לפנות אליי בכל שאלה., אפילו אם זה נראה לך מטופש."
כריס
אנחנו יוצאים מהמרפאה. רוח נעימה מקבלת את פנינו. שירת גלי האוקיינוס נשמעים ברקע וגורמת לנו לחייך.
האמת מכה בי מייד כשאני רואה את שמו של פול על הצג. אני יודע שאיני יכול להסתיר ממנו את עובדת הריונה של סול, ועדיין אני לא יכול שלא לכאוב את המצב בו הוא נמצא.
