אתם רואים אותה יושבת בבית קפה.
על השולחן שלפניה צלחת ובה עוגת תפוחים נגוסה בחלקה. וזהו.
האם זו היא שהזמינה אותה, או מי שיש לפניה?
אם זו היא, האם לא תסיים אותה כי הוא הלך,
או שהוא עדיין לא בא והיא מחכה לו?
ואולי העוגה של מי שישבה פה קודם. מדוע אם כך היא עזבה?
אבל נחזור אליה.
אם הוא הלך והשאיר אותה כאן. למה הלך?
עכשיו היא יושבת ומבטה נודד יחד עם מחשבותיה.
על מה היא חושבת, או אולי על מי?
אולי יש לה רשימת מטלות שמטרידה אותה כמו למשל:
"שלא אשכח לקנות ביצים בשביל להכין עוגה,
וגם חלב, כי נגמר החלב ואני שונאת לשתות קפה בלי חלב."
ואולי היא מתלבטת האם העבירה את הכביסה למייבש,
או כיבתה את הגז?
אולי היא בכלל חושבת על המילים שאמר לה לפני שעזב?
האם אמר לה:" אני אוהב אותך" או:" כבר לא."
ואולי הוא בכלל עוד לא הגיע והיא מחכה שינקו לה את השולחן.
ואולי היא בכלל אמורה להיפגש עם חברה או אימא שלה.
…
למחרת אותו היום
"אני כל כך מצטערת מיכלי," תאמר לה חברתה מורן.
"על מה?" היא תשאל.
"אני יודעת," תענה לה מורן באותו נימה של צער
" את יודעת מה?" היא תשאל אותה, תנסה להבין.
"אני יודעת שבעלך בוגד בך," תענה מורן.
"זה באמת מאד עצוב," תענה לה מיכלי.
"טוב עשית שזרקת אותו מהבית," תצדיק אותה מורן.
" אבל מורן, אין לי, כלל בעל.. "
**
ככה, בדיוק ככה נולדות. שמועות.
אל תיקחו בזה חלק.
יעל יהל
מיתרי ליבי
קרדיט: inslee.net
