אקדח בידה
בפרק הקודם:
סנטור דה ליצ'י יושב זחוח בביתו שבמיאמי ביץ', צוחק כשהוא שומע על 'התאבדותה' של אשתו. אבל המשחק לא נגמר. מילה מפתיעה אותו כשפניה עולים על מסך המחשב שגנב מתאה של אשתו.
*
"כשאנחנו מחליטים לפתוח תיק על מישהו אנחנו יכולים לדעת עליו ה-כ-ל. מה שנראה בעיניך חסר חשיבות, אנחנו יודעים.
את הכתב של הגברת שלך אני יכולה לזהות בין אלפי כתבי יד. גם את שלך. וזה מה שהפיל אותך. זה ותרופת הרעל שנמצאה בדמה.
אבל יותר מכל היה זה הקשר שכרכת סביב צווארה שלא היה יכול להיות כזה שאדם כורך סביב עצמו.
אם הסוהר ששיחדת לא היה פותח את הפה, הייתי תוהה איך נכנסת לתאה כדי לבצע את כל אלה. אבל כידוע, מלאכתם של צדיקים נעשית על ידי אחרים. וכנראה שיש לי מזל של מלאך."
*
*
פרק 32 – יציאה לחופשי
???
בתה של משרתת
בפרק הקודם:
ג'קסון מתכונן לפגישה עם בעל האגרת. הוא מבקש מלילי שתעבוד איתו מחדרו כדי לפנות את יום המחרת, אך אינו משתף אותה בתוכניותיו.
*
"עשרים וארבע שעות לילי יפה שלי וכל העולם ידע מי בחירת ליבו של אדון אחוזת הריסון. את יכולה להתחיל לחלום על החתונה שלנו."
"אין לי חלומות ג'קסון. מעולם לא חשבתי שאגיע לרגע הזה. כל מה שאני רוצה זה להיות להיות איתך לבד בלי לחשוב מה אחרים יאמרו.
אני רוצה לא לחשוש מהמחר. אין לי צורך בפאר, בעושר גדול, רק בנוכחות שלך ובבטחון שאתה מקנה לי."
"אני מתחייב בפנייך שכל זה יהיה לך לילי," הוא אומר ורוכן כדי לנשק אותי, אבל אז נשמעת נקישה על הדלת.
"הכנס," הוא אומר ומתרחק ממני.
"הגיע אגרת עבורך," אומר תומס ומושיט אותה לאדון.
'לידי אדון אחוזת הריסון' זה כל מה שכתוב עליה. שם כותב האיגרת לא מופיע.
אני מביטה בכתב היד ורואה הבזקי זיכרון. 'מדוע הכתב הזה כה מוכר לי?'
*
*