היא הייתה שונה מכל משרתת שהכיר.
אמנם הייתה כנועה כמו כל אחת כמוה, אבל העיניים שלה דיברו אחרת.
היה בהן אור של אישה ששום דבר לא ישבור אותה, גם אם היא רק משרתת.
הוא מצא עצמו נמשך אליה, למרות שידע שזה אסור.
הוסיפה לכך העובדה שאישתו אמנם הייתה מהמעמד הנכון, עם הקשרים הנכונים,
אך ליבה היה קר, וגם מיטתה.
לא פעם חשב לעצמו מה הפלא שאיננו יכול להפרות אותה.
איזה זרע ירצה לנבוט באדמה קרה כל כך.
יום אחד לא יכול היה עוד לשלוט באש התשוקה שבו,
וכאשר התלוותה אליו המשרתת לאחד ממסעותיו,
הוא נשא אותה למיטתו ופרק את התשוקות שהיו עצורות בו.
היא המשיכה לעבוד אצלו עוד תקופה קצרה
ויום אחד ביקשה שיתן לה לנסוע לבקר את משפחתה בסוף השבוע.
יותר לא ראה אותה ונשאר מלא געגועים אליה.