כשהקמנו בית,
חשבתי איזה כייף לי
שיש לצידי גבר חזק
עם שתיי ידיים טובות.
אבל הוא לא ויתר לי
ולימד אותי…
להסתדר לבד.
"מה תעשי
כשאהיה במילואים?"
הוא זרק לי
את הטעון הכי הגיוני.
אני מודה לו שהוא
לימד אותי
לא לוותר לעצמי,
בשום תחום.
לימד אותי,
שאני יכולה הכל.
זה לא שהוא לא
עשה עבורי הכל,
אבל אני
כבר לא פחדתי
מכלום.
אז למה אני מספרת זאת?
כי ישנם ימים
שלא הייתי צולחת אותם
שפוייה,
אם לא הייתי מאמינה
שאני מסוגלת להתגבר
על הכל.
כל אחד/ת צריך/כה
מישהו
שיאמין בו/ה…
בר