מידי לילה,
כשהבית ישן,
אני פותחת את כלוב
פרפריי
ומשחררת את המילים,
שתעופנה כרצונן.
יש לי מין הרגשה
שאם אכתוב בלילות
לא אצטרך להזהר בהן,
שכן העולם כולו
ישן.
כמובן שאני לא
חושבת על כך
שבבוקר
יש מי שיקרא אותן.
שיעוריי מזכירים לי
שכל מילה נשקלת
בעיניים אחרות,
ואני לומדת
להתמסר לשתיקה.
בר