"מעשה האהבה," היא אמרה באחד המפגשים של משחקי הבקבוק,
"מתחיל הרבה לפני שהיא שוכבת פשוקת איברים לפניך.
הוא מתחיל בראש, מתחיל בנגיעה קלה על העור, אצבע מרחפת מעליו."
בינינו, לא הבנתי מה היא אומרת וחשבתי לעצמי כמה אנחנו הגברים שונים מנשים.
בטח בכל מה שקשור לסקס.
כמה אצלנו הכל פשוט, לא עטוף במילים יפות ורומנטיות,
אלא תשוקה של גוף אל גוף. משיכה, שזה חלק לא פחות חשוב,
והצורך של הגוף לפרוק את יצריו.
*
היא שוכבת לצידי.
אצבעה מרפרפת מעל בית החזה שלי.
היא מאד מרוכזת במעשייה ולא אומרת מילה.
אני מרגיש שהיא מדברת עם הגוף שלי, מתנסה בו.
לרגע אני חושב שאולי גם תטעם ממנו.
אבל היא מפתיעה.
היא פורשת את אצבעותייה ומניחה אותן במדויק על ליבי.
כל זאת בשתיקה.
עינייה נעצמות, והיא מתכרבלת בתנוחה עוברית,
מצמצמת את נוכחה כמו חתלתולה קטנטונת.
נשימותיה שקטות והיא על סף הרדמות.
אני מביט בה משתהה, תוהה מה עובר לה בראש כעת.
אין בה טיפת פתיינות, היא לא מבקשת או רומזת שהיא רוצה אותי.
נדמה שכאילו חיפשה מחסה מגשם שוטף שירד עלייה.
המילים שאמרה אז במשחק צפות מול עיניי.
'מעשה האהבה מתחיל בראש, בנגיעה קלה על העור, אצבע מרחפת מעליו.'
אני כולי נסער, הגוף שלי בוער מתשוקה אליה. סוף סוף אני מבין את המילים,
אבל יודע שהיא צריכה עכשיו אחרת, צריכה שאפרוש כנפיי מעליי,
ואתן לה להרגיש מוגנת.
אני מנסה לכבות את האש שבוערת בי, אני מרגיש אותה בלב שלי.
אני מבין שאפשר אחרת.
ככה זה מרגיש כשאתה מתאהב?
ב.א.©