פורמת
המילים האלה נכתבו לפני שנה.
כשהן עלו היום כזיכרון חייכתי-
אין מקריות בחיים.
בקרוב תבינו למה…
🔴
🔴
כשהשלג היה יורד מבעד לחלון
והאש באח הייתה מחממת להן את הרגליים.
זה יכול היה לקרות בכל מקום בעולם
או זמן אחר,
אפילו היום.
כאשר הן היו מגלות עין סוררת שברחה,
או כשהמידה הייתה קטנה,
או כשסתם לא אהבו את מה שנסרג להן
היו מסוגלות לגלגל את הסריג
שוב לכדור צמר עגול,
ולהתחיל הכל מהתחלה.
בלי טיפת היסוס,
או עצב על העבודה שהשקיעו לחינם,
או חרטה.
הן ידעו שמה שעתיד לקרות
יהיה טוב יותר.
🔴
ככה בדיוק קרה לי,
כאשר ראיתי את המילים עוברות
את קו השמונים אלף במניין המילים.
משהו שם לא נרקם לי נכון,
ובלי לחשוב פעמיים,
למרות שהשעה כבר הייתה חצות ויותר,
שלחתי עשרת אלפים מילים ויותר
לפח המיחזור,
וישבתי לכתוב נכון יותר.
לפעמים בחיים צריך
לקחת צעד לאחור
כדי להתקדם קדימה
יותר.
בר
TAGS
