on
ינואר 11, 2023

המילים האלה נכתבו לפני שנה.

כשהן עלו היום כזיכרון חייכתי-

אין מקריות בחיים.

בקרוב תבינו למה…

🔴

🔴

פעם היו הסבתות יושבות וסורגות

כשהשלג היה יורד מבעד לחלון

והאש באח הייתה מחממת להן את הרגליים.

זה יכול היה לקרות בכל מקום בעולם

או זמן אחר,

אפילו היום.

כאשר הן היו מגלות עין סוררת שברחה,

או כשהמידה הייתה קטנה,

או כשסתם לא אהבו את מה שנסרג להן

היו מסוגלות לגלגל את הסריג

שוב לכדור צמר עגול,

ולהתחיל הכל מהתחלה.

בלי טיפת היסוס,

או עצב על העבודה שהשקיעו לחינם,

או חרטה.

הן ידעו שמה שעתיד לקרות

יהיה טוב יותר.

🔴

ככה בדיוק קרה לי,

כאשר ראיתי את המילים עוברות

את קו השמונים אלף במניין המילים.

משהו שם לא נרקם לי נכון,

ובלי לחשוב פעמיים,

למרות שהשעה כבר הייתה חצות ויותר,

שלחתי עשרת אלפים מילים ויותר

לפח המיחזור,

וישבתי לכתוב נכון יותר.

לפעמים בחיים צריך

לקחת צעד לאחור

כדי להתקדם קדימה

יותר.

בר💘

#wattpad.com

TAGS
RELATED POSTS
ארבע שנים

ינואר 25, 2023

שבת

ינואר 20, 2023

כך או כך…

ינואר 10, 2023

בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם