ציפייה
אתה מביט בה.
כמה ציפית לפגישה הזו איתה.
היא מתבשלת בך בכל אותם הימים בהם לא התראתם.
ועדיין..
כמה שתתכנן את מהלכיך, לעולם אינך יכול לצפות
מה יקרה שם כשתהיו לבד.
ביחוד איתה.
הרי היא שקטה כמו מים עמוקים,
מלאה במערבולות של רגש,
וסוערת כמו הר געש
רגע לפני שהוא מתפרץ.
ואתה יודע היטב היכן לגעת.
ולעיתים אתה רוצה לטבוע במימיה הגועשים,
ולפעמים אתה רוצה לגעת באש.
אתה יודע שגם אם תשרוף אותך, זה לא יכאב,
כי הרי איננה רוצה לכלות אותך,
רק להעצים את רגשותיך.
כן, היא חייבת שהרגש יהיה ביניכם.
הרי היא אמרה לך זאת.
לפעמים אתה תוהה איך זה שהיא לא רואה
את מה שזורם ממך אליה.
אז תדע שהיא כן.
היא רואה,
היא מרגישה,
היא לא הייתה שם איתך, אם לא.
אלו רק החומות שבנתה,
שלעיתים מונעות ממך לראות את
הלב שלה,
ומה שכתוב עליו באמת.
נדמה לך שאתה יודע.
אבל תתפלא, אתה לא.
אז אתה מביט בה במבט המסויים הזה,
רגע לפני
ומצפה לראות מה יקרה,
בדיוק כפי שהיא כבר מצפה………..
ב.א.
TAGS
