כותבת אותי - הבלוג שלי

רגעים שלעולם לא תשכח

on
אפריל 26, 2022
ישנם רגעים שלעולם לא תשכח.
בטח לא אם נקלעת לתופת של אש.
לא תשכח את חוסר האונים שלך,
בשעה שזחלת בניסיון להציל
את החבר הכי טוב
שהיה לך מיום שאתה זוכר אותך.
ידעת שאתה עלול לאבד את חייך,
הרגשת את הדם אוזל מגופך,
הרגשת את הכאב ,
את סף אובדן ההכרה,
ובכל זאת ניסית,
למרות שידעת שהוא כבר איננו.
"אני לא משאיר אותו פה!"
צעקת בלחישה.
"אני רוצה להחזיר אותו הביתה."
ורק אחרי שאספו אך מה שנותר ממנו,
רק אז עצמת עיניך וצללת לאיבוד הכרתך.
שבועות נע ונד בין העולמות,
שומע שירת מלאכים,
מבקש להצטרף אליו.
ילד בן עשרים.
כל שנה היית בא לאזכרה במרכז הכפר.
עומד דום לזכרו,
אלוף פני הפוקר.
רק באזכרות שלו היית ניגש לקברו.
כי ככה היה מצופה ממך.
לילה אחד,
רק אתה ואני
מול הים האינסופי,
אימצת אותי הכי חזק אליך,
כל כך חזק שבקושי נשמתי,
ובכית כמו תינוק.
באותו יום שחררת את הילד הפצוע בן העשרים.
אף פעם לא הוגדרת כפוסט טראומתי,
כי אתה לא.
כי אתה יודע להילחם בשדייך,
ותמיד מנצח אותם.
אני הייתי שם וראיתי.
היום רחוק מהמולדת
אתה תתכנס בעצמך
ותזכור את מתייך.
לראשונה מעל רבע מאה
יוכלו גם מתייך
לנוח על משכבם בשלום.
הם ימשיכו לבוא אלייך
בחלומות,
אבל הפעם רק כדי
להשתעשע איתך
על שפת הים שאהבו
ואהב אותם חזרה.
יהי זכרם ברוך.
ב.א. 💋
#etsy.me
TAGS
RELATED POSTS
זה לצד זה

נובמבר 29, 2022

מאוהבת באהבה

נובמבר 27, 2022

מפת גופי

נובמבר 6, 2022

בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם