on
יוני 3, 2022

אתה עומד מולי.
חליפה שחורה,
חולצת בד לבנה,
כפתור עליון פתוח.
רק אחר כך אבין
כי היה נחוץ לך לפותחו
כדי לנשום.

אתה ממגנט אותי
במבט החודר בעיניך.
אבל מבטי נודד
לשפתיך
שפתיים המזמינות
נשיקה.

עמידתך זקופה.
ידיים משולבות
על החזה.
אני אוחזת בידיך
ומשחררת
את אחיזתן,
מניחה אותן
לצידי גופך.

אתה עוקב אחרי מעשיי.
מניח לי להוריד
את הז'קט מעליך,
בשעה שאינך
מסיר את עיניך
מעליי.

אתה כבר מבין
שאני כבר יודעת.
ועדיין,
עומד מולי
זקוף.

אני פותחת
כפתור אחר כפתור,
ומגלה
את הלב המדמם
שלך.

אני מצמצמת
את המרווח ביננו,
ונושקת לך
על צלקותיך.

ב.א.💋

#בתשוקתי_בר_אבידן

TAGS
RELATED POSTS
מה יהיה אם

נובמבר 21, 2023

מציאות אחרת

נובמבר 21, 2023

העולם יחכה

נובמבר 20, 2023

בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם