on
יולי 29, 2021

אני שקועה בעולמי.

הצלילים בוקעים מהמחשב,

ואני מתנועעת איתם

כאילו אני לבד בעולם.

אני עוצמת עיניי,

מתמסרת להם.

נושכת את שפתיי

כשאתה מתנגב למחשבתי

וגורם לי לעצום עיניים.

אני מעבירה אצבע לאורך זרועי

מדמיינת אותך,

ומחייכת.

'מממ…..' אני ממלמלת לעצמי

ונאנחת.

הנוכחות שלך חסרה לי.

אמצע יום עבודה

ואני חייבת להתעורר מהחלומות

ולהתרכז במטלות שלי.

בחוסר רצון מובהק

אני פותח את עיניי,

מופתעת לראות אותך

נשען על המשקוף,

ידייך בכיסים

והחיוך המרוצה על פנייך.

חיוך שמראה,

שהיית שם איתי.

אני משפילה את עיניי נבוכה,

ואתה,

אתה ניגש אליי נותן לי נשיקה במצח

ומשאיר אחרייך

ניצוצות אהבה.

בר

TAGS
RELATED POSTS
יודעת

ינואר 23, 2023

מפריח עשן

ינואר 22, 2023

עומדת מולו

ינואר 21, 2023

בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם