on
יולי 5, 2022

למרות שמונים שנותיה

מותה בא בחטף.

אולי תאמרו

ששבעה ימים מיום האישפוז

ועד היום בו תמו חייה,

לא נחשב לעזיבה מהירה,

אבל בשביל אישה כמוה,

שתמיד חייכה,

שמעולם לא התלוננה על דבר,

זה היה בהחלט מהיר.

שבעה ימי חסד קיבלו בניה.

אם הבית שפינתה בימיה לא מעט מיטות

המתינה בשקט מחוץ לחדרה,

נתנה להם את רגעי הלבד

בזמן שפינו את חפציה,

שכן לא תזדקק להם עוד

בבית עולמה.

הם התמהמהו בחדר.

דרך הדלת הפתוחה מעט

ראתה אותם עומדים ובוהים

במיטת אימם

הריקה.

כמה פעמים ראתה את המבט הזה

איננה זוכרת.

אבל הפעם הזאת הייתה שונה.

מתי הם עמדו מול מיטתה

בחייה?

זאת לא יכלה לזכור.

לזיכרך,

נוחי על משכבך בשלום.

בר

TAGS
RELATED POSTS
יודעת

ינואר 23, 2023

מפריח עשן

ינואר 22, 2023

עומדת מולו

ינואר 21, 2023

בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם