מאיטה את צעדיי

כל כך נסערת‎.

חסרת סבלנות.‎

לא יכולה לחכות‎

אפילו רגע אחד.‎

הוא מתקרב אלי‎,

שותק ונבוך‎.

אני כולי גועשת.‎

כבר למדתי אותו‎,

מאיטה את צעדי‎י,

למרות שמה שרוצה‎

זה להתפשט כולי,

ולהתמסר לו‎.

נושמת עמוק‎.

פוקדת על עצמי להרגע‎.

מגישה לו את מנחתי‎,

צבועה בלבן‎,

מעוטרת פרחי זהב‎,

ולבבות אדומים‎.

בתוכה‎

כל התשובות‎,

לשאלות שלא נשאלו‎.

כל המילים‎.

שלא נאמרו‎.

הוא מושיט יד‎,

עדיין מהסס‎,

ומתחיל להתיר את הקשר‎.

אני מביטה לתוך עיניו‎,

עוצמת את שלי‎,

ונותנת לו נשיקה רכה

על שפתיו.

בר

superior-luxxxury.tumblr.com

• בר אבידן
• כותבת אותי