כותבת אותי - הבלוג שלי

ילדת יום הולדת

on
ינואר 16, 2019

אתם מכירים אותי בתור אחת

שכותבת רגשות ואהבה על כל גווניה.

אני גדיה.

כן אלה הרציניים, היסודיים, שהולכים קדימה בעקשנות,

וגם אם מחליקים אחורה הם לא מוותרים.

ובכל שאת,

חסו עליי ויש בי את היכולת

לעוף בדימיוני.

מכירים את הסיפור על גברת בטן?

(מאה סיפורים ראשונים)

הסיפור שאמא מציצה לתוך הגוף של ילדתה הקטנה

כדי להבין למה אין לה מקום לאורז

אבל לממתקים תמיד כן?

היא פוגשת בגברת בטן שמסבירה לה

שיש בגוף מגירות לכל סוגי האוכל

זו של האורז קטנה ואילו המתוקה היא הגדולה מכולן.

זה הסבר בהחלט הגיוני על מה שקורה לנו בגוף הפיזי.

אז אני כאן לספר לכם על הנפש.

ולא, אני לא פסיכולוגית. ממש לא.

בגוף שלנו יש מדפי רגשות בגדלים שונים

ועליהם מונחות תיבות.

את חלקן אפשר לסגור

ולכן קוראים להן הפנדורות.

הן מסומנות כפנדורה אלף, פנדורה בית וכולי.

טרם הולדתנו,

אני עדיין זוכרת כי זה לא היה כזה מזמן,

פחות מאלף שנה,

אנחנו מקבלים תוויות ועליהן כתוב:
אהבה,

שמחה,

יופי פנימי

וגם קינאה,

שנאה,

עצב,

דכאון

ועוד.

עלינו להשתמש בתוויות האלה בחוכמה

כיוון שגודל התיבות מעיד על גודל תוכנן.

אני אסביר.

אם בחרנו בתיבה הגדולה ביותר

למלא בה את הקנאה,

האהבה תהיה קטנה ממנה

וחבל.

אני אישית הדבקתי את

הקנאה והשנאה והדיכאון

בתיבה אחת הכי פיצית שמצאתי,

כזו שאין בה מקום לכלום,

נעלתי במפתח והקאתי אותו ממני.

הייתי קצת חצופה

וביקשתי שינפיקו לי כמה מדבקות של אהבה,

כי אחת לא הספיקה לי.

כי יש אהבה לעצמי,

ואהבה למשפחה,

ואהבה לחברים

ואהבה לגבר.

לא רציתי להתחלק בהן

אז חייכתי את החיוך הכי מתוק שלי

והמלאך התרצה והעניק לי מדבקות עם לבבות

אפילו יותר ממה שביקשתי.

"אני מאמין לך," הוא אמר לי ושלח אותי לדרכי.

ומאז אני תמיד חותמת "מאמינה באהבה."

אמנם בר אבידן הוא שם העט שלי,

אבל כל השאר זו מי שאני באמת.

מברכת אתכם לרגל יום הולדתי ובכלל

בכל הטוב והאהבה שבעולם.

באהבה

בר

מאמינה באהבה

16.1

TAGS
RELATED POSTS
מה יהיה אם

נובמבר 21, 2023

מציאות אחרת

נובמבר 21, 2023

העולם יחכה

נובמבר 20, 2023

בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם