יותר מכל אחת

הייתי אומרת לך
שתעצום את עיניך
ודמיין אותה.
עורה חלק מקמטים,
ללא סימני השנים,
ללא סימני הכאבים.

אבל לא.

אני אומרת
שתסתכל עליה
בעיניים פקוחות,
עם כל הצלקות
שנחרטו בה,
עם קמטי הצחוק.

כי הפנים האלה
שיודעות מגע ידך,
השפתיים האלה
שטעמו את נשיקותיך,
העיניים האלה שרואות
את נשמתך,
הפנים האלה,
יודעות לאהוב אותך
יותר מכל אחת אחרת.

 ב.א.

• בר אבידן
• כותבת אותי