on
נובמבר 29, 2022

כבר שנים שהם עומדים

זה לצד זה.

האחד עץ כרות,

לכאורה עץ שתמו שנותיו.

מכת גרזן ניתקה אותו משורשיו,

גזלה את ענפיו.

השני חי את ארבעת העונות,

נכנס לתרדמת חורף,

ערום מעליו,

עומד בגבורה בחורף הקפוא,

בגשם המכה בו,

ומתעורר עם חיוך

עם בוא האביב,

מצמיח עלים,

ונהנה מכל רגע.

שנים שהם נטועים

זה לצד זה.

מי שיביט בהם,

יוכל לראות

את החברות האמיצה

שנקשרה ביניהם.

האחד אמנם לא יצמיח שוב ענפים,

אבל תפקידו לא תם.

הוא כעת עמוד חשמל לנצח.

הוא איננו ישן עוד לעולם,

ולכן שומר על חברו העץ

בימי החורף הקשים,

מספק חשמל לתאורת הרחוב,

כדי להאיר את הלילה

לחברו.

השני גומל לו בחיבוק ענפיו

הירוקים

בימי החום וכשרוח חזקה

נושבת.

הוא יודע שעמוד החשמל

כבר לא מרגיש שקר או חם לו

ועדיין.

כך גם אנחנו.

כל עוד אנחנו חיים,

הקודמים לנו,

חיים איתנו.

בר

TAGS
RELATED POSTS
יודעת

ינואר 23, 2023

מפריח עשן

ינואר 22, 2023

עומדת מולו

ינואר 21, 2023

בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם