את האי שלו.
אלייך הוא בורח
מהמסע הכבד
של החיים מסביב.
את תעשי הכל
להביא את השקט
אליו,
לרוקן בשבילו
את כל הסערות.
להשאיר אותו מותש
בסופו
של לילה ארוך.
כדי שהלב שלו
יהיה מלא
בשקט.
כדי שירצה
לטעום עוד ועוד
מהאי
של השפיות שלו.
ב.א.
תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר
