ושוב כמו תמיד לפני החגים אתה משדל אותה לבוא איתך.
״רוצה להשוויץ בך,״ אתה אומר לה.
היא יודעת שאתה משתדל. אתה מתאפק כמה דקות לפני שבא על פורקנך,
אתה מודיע לה דקה לפני שנפגש עם חברים….
ובכל זאת היא אומרת: ״אתה ואני כל כך שונים, זה לא יסתדר."
אתה לא מבין על מה היא מדברת. הרי תמיד אתה מתפאר בפני חבריך
כמה יפה היא, כמה שווה היא, אבל אתה תמיד מדבר רק על הגוף.
״אתה עושה לי נעים בגוף," היא אומרת, ״אבל רוצה מישהו שיעשה לי גם
נעים בנשמה."
״ אתה לא מכיר אותי. אותי,״ היא אומרת, ״רק את גופי אתה מכיר.״
והוא מתקשה להבין מה היא רוצה ממנו. הרי היא זכתה במשובח שמשובח.
כל אחת היתה רוצה אותו והוא בחר רק בה.
״לא הפעם,״ היא עונה לו, ״הפעם רוצה להיות לבד."
הוא מבולבל ולא מבין מה עשה.
ואיך היא תסביר לו שזה מה שלא עשה, זה מה שכואב לה.
והיא מזדחלת לתוכה, עמוק עמוק בפנים לתוך מרכז הרגשות,
וטווה סביבה חוטים דקיקים דקיקים של כסף והנה היא נחה בתוך הגולם שיצרה.
היא יודעת שיבוא היום, כשיבוא האחד, כשיבוא הנכון,
היא תזדחל החוצה ותפרוש כנפיה כפרפר ותהיה מאושרת.
גם אם זה יהיה רק ליום אחד.
ב.א.
מאמינה באהבה
9.22.2016
