תגית: סדרת הרופאים – דם נדיר

"אני מציקה לך?" שואלת בחשש נעמי, "את בטח מאד עסוקה." "מה פתאום. אני מעדכנת את קורות חיי, כדי שאוכל לקבוע ראיון בקרוב, ואני חושבת איך להתנסח," אני עונה לה. "בזה אני יכולה לעזור לך," היא אומרת. "זה קצת מסובך, נדבר על זה אחר כך. בינתיים אני רוצה לשמוע איך מתקדמות ההכנות," אני מראה התעניינות. "אני…

אני מרגישה הקלה, כעת כשיש לי רכב, גם אם הוא שכור. למרות שזה רק פרט אחד ברשימה הארוכה שלי, אני מרגישה שלפחות אני לא תלויה באיש. * ״אני לא מבין למה את לא נותנת לי לשלם עבורך,״ אמר צ׳ארלי ששילם עבורי בכרטיס האשראי שלו עבור הרכב השכור, כיוון שאני לא רוצה להשתמש בכרטיס שלי, כדי…

אנחנו מגיעות למסעדת ג׳ון דנפורט, מוצאות שולחן פנוי המשקיף על הרחוב, ומתיישבות. כיוון שאני לא מכירה כאן אף אחד, הסועדים לא מעניינים אותי, הרחוב דווקא כן. אני שומעת את הדלת נפתחת, ורואה גבר שמזכיר במראהו את סקיילר, נכנס. למסעדה. יש לו אותה הליכה זקופה של פנתר גאה שיודע מה ערכו.  "זה צ׳ארלי הילד הרע. אלפא…

למרות שאני מותש, נטול כוחות, באיזשהו מקום אני מודה על הסחת הדעת, כיוון שאני מרגיש שאני משתגע.  "אני כבר מגיע," אני אומר לה.  אני פונה לעבר דלת הכניסה. על השולחן במבואה מונח צרור המפתחות של הרכב שלי, של הרכב שלה, ושל האופנוע. כיוון שאני נוסע לבד, אני לוקח את זה של  האופנוע. אני בוחר לרדת…

"הגיע הזמן להתחיל את היום," אומר סקיילר, "למרות שהייתי רוצה להישאר איתך במיטה כל היום." "אתה עייף?"  אני מעמידה פנים שלא הבנתי. "אל תתגרי בי. את מבינה היטב את כוונתי," הוא אומר לי, " אין דבר שהייתי רוצה יותר להשתולל איתך כל היום במיטה. רק המחשבה על כך גורמת לזין שלי להתעורר." "אני יודעת שאין…

אני כבר לא זוכר את הימים כשריילי לא הייתה קיימת בחיי. היא חלק ממחזור הדם שלי. זה כבר הפך לעניין של שגרה שאת הפסקת האוכל אני מבלה איתה לבד באחת המסעדות בבית החולים. יותר משאני זקוק להשביע את רעבוני הפיזי, אני צריך את הדקות האלה איתה באמצע היום כדי להרוות את געגועיי אליה. אם מישהו…

למרות ששנינו בוערים מתשוקה, הוא משחק איתי ומתחיל לנשק אותי בצוואר באיטיות שמוציאה אותי מדעתי. מגע שפתיו על עורי כל כך נעים לי שאני לא מאיצה בו. אני מתמסרת לעונג שהוא גורם לי. הגוף דורש את שלו. אני מרגישה את הרטיבות בין רגליי, ומתחילה לגנוח. "סבלנות," הוא לוחש לי, כשהוא מתחיל לשחק עם הפיטמה שלי…

"מה התוכניות שלך להיום?" הוא שואל אותי. "דיברתי עם הפרופסור, וביקשתי ממנו שלא יקרה שוב מקרה שאני לא עובדת משמרות קבועות מראש. כמובן שלא סיפרתי לו שזה בגלל שחשוב לי לבלות את הזמן איתך, אלא אמרתי לו שזה פוגע בלימודים שלי. זה לא שאני מסתירה את הקשר שלי איתך. אתה דאגת שכולם ידעו זאת," אני…

מצד אחד ידעתי שהעובדה שד"ר בלייר ידע שאנחנו בזוגיות, תעורר בו כעס, מצד שני אני לא מתכוון להסתיר אותה. היא חלק בלתי נפרד מחיי, ואם למישהו יש בעיה עם זה, שיתמודד. "היית חייב לקחת דווקא אותה," הוא מסנן לעברי אחרי שהפרופסור עוזב, "ועוד מתי, לפני שאני נכנס לחדר ניתוח, שגם אותו היטלת עליי." "תגיד לי…