תגית: כותבת אותי

הזכרון הבא עלה לי בפרופיל האמיתי שלי. הוא נכתב לפני שנתיים בחופשה שלי בארץ בזמן שהרגשתי שמיציתי את נוכוחותי כאן,                                                                       …

אתה יודע שאני שם זורמת בתוך עורקיך, מפזרת לך רסיסי אהבה, מנקה אותך מכל מי שהייתה שם לפניי, ומכתימה אותך בי. אין טעם שתתנגד. אתה הרי יודע שאני נוגעת בך, קבל אותי באהבה, ותהנה. ממנה, מאהבה, ממני ב.א.© * #rcruzniemiec.tumblr.com

כשיעלו בך המחשבות, עם מי הוא נמצא כעת, איפה, ואיך. כשהרגשות יציפו אותך, והבזקי זכרון, תזכרי מדוע את לא. בר #polyvore.com

אני רואה אותך, מנערת מעלייך את שרידיו, שעדיין צורבים וצרובים על גופך. אך פנייך קדימה, ראשך מורם, בצפייה לאחד, שמצפה לך בכליון עיניים. בר parfait-dans-mon-imperfection.tum…#

"את לא מבינה," הוא אומר לי, "שאני צריך חלק ממך כל הזמן?"   כך הוא אומר, בשעה שאני יושבת לידו.   "את לא מבינה שרק כך אני יכול לנשום?"   בר #pinterest

ואתה, לא ידעת מהי אהבה מלטפת. ידעת רק מהי אהבה קפואה, מהי אהבה שורפת. ולמדת, שבמים שבי לא אתן לך לטבוע. האש שבי רק תעטוף אותך בחומה. מילותיי לעולם לא תכאבנה. למדת מהי אהבה. ומשכך, אתה מכסה אותי מים חיים, באש מגינה, ובמילים שגורמות לפרפרים לרקוד סביבנו. בר patetnina.fr 

אומרים שאנשים הם כמו מראה לעצמך. לכן אנשים שבאים בטוב, יאמינו שמי שמולם, ליבו נקי. ואלה שליבם מלא רוע, יחשדו בזה שמולם. אל תייסרו את עצמכם אם טעיתם בהבנת האחר. תבינו, זה שלו בלבד. ואני, כשאני מסתכלת בך רואה את עצמי. בר

ישנם דברים שנצרבים בזכרון, נשארים בו לעולם. ישנם דברים שבדיוק ההיפך. עם הזמן המתעתע הם נמחקים. טעמם נעלם, ריחם מתפוגג והם נבלעים בעמק השיכחה ומתפוגגים כאילו לא קרו מעולם. ב.א. #infinite-paradox.tumblr.com

לעיתים… אדם מוצא את האי השקט שלו, כשהוא לגמרי לבד. אין איש שמפריע, רחוק מעיניים סקרניות. באמצע אוקיינוס של רגשות, או בתוך אבק של סופת מדבר. יתכן… שדווקא בעיר סואנת ימצא את השפיות, כשהוא ימצא את האחת, כשהיא תמצא אותו. גם אם יעמדו, בתוך הלבה הרותחת. אם ליבם יפעם את אותה המנגינה, דבר לא יהיה…

פעם כשדיברנו על המילים שלי, על המילים שלו, הוא צחק כשראה מה כותבים לי.   "מנתחים אותך כאילו את ביאליק," אמר. הוא ידע מאיפה נולדות המילים.   הוא אמר לי אז שהכתיבה שלנו נובעת מבריחה, ואני אמרתי לו שממש לא, שכתיבה זה צורך.   בימים אלה  הבנתי אותו. הבנתי כמה מנחמת הכתיבה, כמה היא עוזרת…