תגית: כותבת אותי
-
קצב החיים
כמה שתתכנני, כמה שתתכונני, החיים הם דינמיים, ואת הקצב שלהם לא את קובעת. מידי זמן מה אני חייבת לעצור, לתת לסחרור סביבי לשקוע, לאגור כוחות ולהתאים עצמי לקצב הנכון. וכשזה קורה, הנצחונות מתוקים מדבש. צריך ללמוד מתי אפשר לשחות נגד הזרם ואף רצוי, ומתי להיסחף איתו. בר
-
-
-
האור שלו
25.12. אוספים יחד רגעים שמחים, מצחיקים, גם עצובים, וכואבים. שיחות נפש לתוך הלילה, עם לב פתוח, מדברים על הכל. הוא יודע להחזיר את נשימותיי לקצבם הרגיל, עוטף אותי בכאביי, מדייק במילותיו. קורא לי – 'אור שלו,' ומתפלא כשאני אומרת אתה שלי. אומר לי- "לא רואה את חיי בלעדייך, וצוחק כשאומרת לו גם אני לא. ומבטיח…
-
-
להזין את האש
אש אם לא מזינים אותה גוועת מאליה. אין צורך בחול, או מים, כדי שתכבה. כך גם האהבה, התשוקה, והגעגוע. אם לא מזינים את האש שבהם, הם נעלמים מאליהם. בר Photo by Patrick Hendry on Unsplash
-
ביטחון עצמי
ישנם שני סוגים של אנשים מלאי בטחון. כאלה שהשקיעו בהם, טיפחו אותם בילדותם, עודדו אותם ונטעו בהם ביטחון. וכאלה שהם רק לכאורה. שמה שנראה כבטחון עצמי מנופח, נובע רק מכך שהם מקטינים, את האחר. רק אומרת… בר
-
תמונות
בהמשך לשיחתנו על תמונות…. אומרים שעולם הדימיון, או אם לדייק, סיפורים שנרקמים בדמיון, הם לא אמיתיים. מי שכותב יודע שהעולם שהוא יוצר, ממש חי לנגד עיניו, עד לפרטים הקטנים ביותר. למשל, כאשר אני כותבת על כריס מנגן על הפסנתר אני יכולה לתאר במילים את המיקום המדוייק של הפסנתר בדירה ואיך נראה החדר.…
-
-
רואה את העולם בעיניי
משהו חשוף…. בוא נשים דברים על השולחן… יום אחד התעוררתי בקושי על שולחן הניתוחים בעקבות ניתוח חירום כשהמנתח צועק עליי להתעורר. אני זוכרת שהוא אומר לאחד שאיתי: "כמעט איבדנו אותה." זה היה בחודש דצמבר שנת…… בשעה שנאבקתי להתעורר על המיטה, מחוץ לחדר הניתוח, כשראיתי מנות דם נשפכות לי לורידים השתנתה ראיית העולם שלי. אבל לא,…