תגית: בר אבידן

אני עומדת מול שרידי הבית שהיה פעם ביתי. ריח חריף של שריפה עומד באוויר, עשן שחור מתמר לשמים, וצורב את עיניי. "זו היא אשמה!" צורחת אימי ומפנה אצבע גרומה לכיווני. "אני יודע שאין לך יד בדבר," אומר לי קצין המשטרה בשקט, "ברור לנו שזו היא שהציתה את הבית." "אני מודה על כך שאיש לא נפגע,"…

בסופו של דבר הפגישה של אתמול דעכה מעצמה. לאיש לא היה חשק להמשיך לשחק. "יש לי ערב פנוי מחר," אמר אנדרה, "מה דעתכם שנסיים מוקדם היום, וניפגש מחר? יום חמישי זה תמיד יום שאנחנו גולשים בשיחות עד השעות המאוחרות." אנדרה פתח את הצ'אט כדי שנאשר לו את השתתפותנו. הצצתי בלוח הזמנים שלי, וכך עשתה גם…

אנחנו נכנסים לאולם המשחק. אריאנה הולכת לצידה של מילה והן משוחחות על משהו בשקט. היא לא טורחת להעיף לעברי מבט, מתעלמת לגמרי מנוכחותי. אני כבר לא מנסה להבין אותה. הזיכרון של השיחה שלי עם אימי מציף אותי. * "איך את מרגישה אימא?" שאלתי אותה בצהריים. "אני בסדר גמור היום," היא עונה לי בשמחה, "אני משתדלת.…

אריאנה מעיפה מבט למטה ונצמדת אליי. זרועה האחת מקיפה את צווארי והשניה פרושה לצד. אני מרגיש את גופה צמוד לגופי, וליבי מגביר את פעימותיו. אני שואף את ריח מהבשם העדין שלה, המוכר לי כבר, לתוכי, ומרגיש שאני מרחף. "מוכנה?" אני שואל. "כן!" היא עונה בהתרגשות. אני דוחף מעט את הקיר, מקיף בידי האחת את גבה,…