תגית: בר אבידן

ריי אני מתעורר שטוף זיעה למרות שנרדמתי ללא בגדים. לרגע אני צריך להתאפס ולהבין היכן אני. אני נושם לרווחה כשאני מבין שאני בדירה שלי ולא "שם." השמיכה זרוקה על הריצפה, והסדינים סתורים. כמעט כל המזרון גלוי והכריות…. איפה הכריות? "מלחמת עולם," אני ממלמל, "העיקר שאת בסדר." השמש מכאיבה לי בעיניים ואני ממצמץ. אני מנסה לקרוא…

ריי אני לא יודע מאיפה זה בא לי. אני לא אחד שמנהל מערכות יחסים. מה שראיתי בבית הספיק לי כדי לא לרצות לחיות את חיי בזוגיות. לא שחלילה אני חושב שאני כמו אבא שלי. באיזשהו מקום הקשר הזה של הזוגיות נראה לי, איך אומר זאת, לא….טבעי? בלי לחשוב הרבה אני אומר לדניאל שאקח אותה הביתה.…

דניאל אומרים שכשאת הופכת לקורבן הרבה פעמים את נמשכת לתוקף. זה כנראה משהו בך שגורם לך להזמין את זה. תקשיבו  לי טוב. זה ממש לא נכון! זו ממש הכללה ובמקרה שלי זה כל כך רחוק מהמציאות. איזו אישה חולמת להיאנס?? ואם יש כאלה, לא יודעת, אבל זה בהחלט לא משהו נורמלי. בכל מקרה זה לא…

מיכאלה אני מסתכלת על דניאל. היא פוסעת לצידי ושקועה בהרהוריה.  "הודעתי במחלקה שלא תגיעי השבוע לעבודה," אני אומרת לה. "סיפרת להם מה קרה?" היא שואלת אך איננה מסתכלת עליי. "אמרתי להם שאת חולה," אני עונה לה, "לפי מה שהבנתי מהמפקח ניקו, הם לא עומדים לפרסם את השם שלך." "זה לא עובד ככה מיקי," היא עונה…

אני מאמינה בסימנים. מאמינה שהם באו לאמר לנו משהו, ללמד אותנו. הבוקר מצאתי על מדרגות ביתי חוט זהב. האם זה סימן? מחשבותיי נשאו אותי לסיפור בהמשכים "חוט הזהב" שנכתב השנה. למי שטרם קרא את הסיפור, וגם מי שרוצה להיזכר, חשבתי שזו תהיה הזדמנות להזמין אתכם לסוכת סיפוריי ולקרוא את כל הסיפור על 16 פרקיו. לנוחיותכם…