תגית: בר אבידן

כל פעם, אתה אומר לי, אני מבטיח לעצמי להשאיר את עיניי פקוחות, בשעה שאני מתקרב אלייך, מצמצם לאפס את הרווח בינינו, כדי לטעום את שפתייך. כל פעם מחדש, אני רוצה, בשעה שאני שיכור מהריח שלך, לראות את הרגש המוצף שבעינייך, את אש האהבה שלך אליי. כל פעם מחדש, אני לא עומד בזה, נכנע ועוצם את…

לא פחות משאתה נזקק לי כך פתאום, כך אני לך. אתה משחק בשערי בעדינות כזו, משל הייתי כלי שביר. שואף ממני את השקט. וכאשר פעימותיך נרגעות, אתה מציף אותי באור גדול. ככה אנחנו, כלים שלובים. בר #gviquez.tumblr.com

רוצה להא(ע)לם. לחסות בצל זרועותיך האוספות אותי אל ליבך, אל הבית שלי. מגוננות עליי מהעולם. אבל המציאות לא מאפשרת לנו לברוח ממנה. ואתה שדואג לי, מפזר לפניי את אותיותיך (על פתקים צבעוניים) א.א.א. (אני אוהב אותך) ומחייך את העצב שבי. בר #pixabay

"המילים שלך מושלמות," אתה אומר, "אני לא רואה שום בעיה." "מה אתה לא מבין," אני עונה לך, "אני לא מוצאת תמונה שתתאים לנו." "אני עדיין לא רואה מה הבעיה," אתה עונה לי, ומדפדף בין מאות התמונות ברשת. "אתה יודע," אני אומרת לך, "כשם שהמילים צריכות להיות מושלמות, כך גם התמונה. האצבעות חייבות להיות ארוכות ויפות.…

אני אוהבת את השעות האלה כשהשמש רק מתעוררת. אני יוצאת להכין כוס קפה כדי להתעורר, ואתה מתגנב מאחוריי, מעיף מבטים חטופים לצדדים, ולוחש לי: "בא לי לטעום ממך." אתה מושך אותי לפינה ניסתרת, רק למקרה שבכל זאת מישהו יתעורר. "את כל כך טעימה," אתה אומר לי בשעה שטועם את שרידי שטיפת הפה ממני, וגורם לי…

גם אם הוא יודע מה את מרגישה, אמרי לו. גם אם היא יודעת מה אתה מרגיש, תאמר לה. תמיד נעים שוב לשמוע. זה גורם ללב לשיר, ולגוף זה עושה כל כך נעים. ב.א.

אתה עומד מולי. חליפה שחורה, חולצת בד לבנה, כפתור עליון פתוח. רק אחר כך אבין כי היה נחוץ לך לפותחו כדי לנשום. אתה ממגנט אותי במבט החודר בעיניך. אבל מבטי נודד לשפתיך שפתיים המזמינות נשיקה. עמידתך זקופה. ידיים משולבות על החזה. אני אוחזת בידיך ומשחררת את אחיזתן, מניחה אותן לצידי גופך. אתה עוקב אחרי מעשיי.…

עלה כזיכרון..   בוקר שבת. מין שקט שאחרי סערות השבוע.   עוצרים את העולם להפסקת קפה ראשונה.   תמיד תחפש ידך אותי.   אם אלה אצבעותיי, שממלאות את רווחיך בשלמות, או אצבעך המטיילת הלוך ושוב על זרועי.   לפעמים, כך סתם, כבדרך אגב, מונחת כף ידך החמה על רגלי.   מפגינה נוכחות, מצהירה שייכות.  …

לפעמים.. כשאתה חוזר אליי אחרי שנעדרת, דבר ראשון שאתה עושה, לפני ה"שלום", לפני שאתה פושט את בגדיך, זה לבוא אליי. מי שמתבונן בנו מהצד לא יבין את הצורך שלך רק בנוכחותי לידך. בלי נשיקות, בלי ליטופים. רק כדי למלא את החלל הזה, שנוצר לך בין שתי זרועותיך, כשלא הייתי חבוקה ביניהן. בר #tumblr.com

אם יש משהו שלמדנו יחד’ הוא לא לומר "אני חזק/ה.”   המילים האלה הן מסוג המילים שנאמרות בשביל אחרים.   ישנן מילים שפשוט צריך להרגיש אותן.   כמו אז כשכאבת, ויכולת לשמוע את רסיסיך מרעישים מבפנים.   כמו אז כשבכיתי לתוך עצמי, ואיש שלא ידע זאת מלבדך.   ישנן מילים שפשוט צריך להרגיש אותן, כמו…