תגית: בר אבידן
-

יומי ואתה
לפעמיםאני צוחקת על עצמיכמה שאני תמימה,בזמן שאני מתכננתאיך יתחיל היום שלי. בדימיוני ראיתי עצמיטובלת בג'קוזי.זמן של שקט,רק המים ואני. הכנתי ארוחת בוקרוחמקתי חזרהלחדרי. אבל אז… אבל אז כבר לאהייתי לבד,והם רק רצו במבה,וגם חלבולשחק בטאבלט. ואז…כוס חלב אחתנשפכה על הכורסא,השנייה במיטהבצד שלי כמובן. אבל אז..באת אתה.ובתוך כל זההיה לי אישל שקט אפילו לא סיפרתי לךעל…
-

-

נושבים כרוח
ובתוך יער שלם של אנשים, אנחנו מוציאים בסופו של יום את אלה שנושבים ברוח כמונו. וביניהם את המדוייק שתנועותיו חובקות את שלנו בתאום, כאילו היינו שני ענפים של אותו גזע. גם אם אנחנו שונים בתכלית. צריך רק להקשיב לרוח. בר #twitter.com
-

-

ככה בא לי
ואיך שהוא בא לי, לסגור את רגעי התשוקה מאחורי דלת נעולה לעינינו בלבד. להשאיר אותם רק לנו. להראות רק את האהבה המתמסרת, את הנשיקות המרפרפות שהופכות לסוערות יותר, אבל עדיין רק על השפתיים. בלי מלחמת לשונות, בלי טרוף של איבוד שליטה, נשיקות כאלה שמטריפות לך כל תא ואת הנשמה מהכי בפנים שאפשר. רק זה בא…
-

אוויר לנשימה (סיפור לראש השנה)
ברונקס אני מחכה בקוצר רוח שהישיבה הזו תגמר. כמה כבר אפשר לדון בנושא שכולו בעצם מאוגד בחוברת ובה ניתוח החברה בגרפים שמסבירים את כל הנתונים. לפעמים נדמה לי שאנשים מורחים את הזמן רק כדי להראות שהם עושים משהו. רק שמי שעשה את כל העבודה זה אני ואת שלי כבר אמרתי. אני משתוקק כבר להתיר את…
-

החלטה גורלית א- חוזרת הביתה
טילי אנחנו מתחילות את מלאכת האריזה. יש לכל אחת מאתנו רק עוד בחינה אחת ונקבל את הרישיון. "אז מה טילי, מה החלטת?" שואלת מגי. "אני לא יודעת. אל כל מי שפניתי קיבלתי תשובה חיובית. מדוע אני לא שמחה? הרי כל חיי זה מה שרציתי. ללמוד, להתפתח ולצאת מגבולות הכפר," אני עונה לה מהורהרת, "המקום בו…
-

אקדח בידה 7 – המתנה מורטת עצבים
אמיליה אני רואה את האש בוערת בעיניו. אני מקשיבה למילים שלו אבל לא עונה, אלא מושיטה יד אליו, מסמנת לו לבוא אליי. אחרי הנשיקה שטעמה עדיין על שפתיי אני יודעת שהוא ידע להסעיר לי גם את הגוף. לא התמסרתי אף פעם בקלות. תמיד שמרתי מרחק. איתו ידעתי מהרגע הראשון שאני אכנע לו ללא קרב. למרות…
-

מכורה לקולו 19- מפגש ליד האוקיינוס
אנני מייסון משתנה לנגד עיניי. אני רואה את הכעס שמהול בכאב עצום מבעבע בו. אני כבר מבינה שהוא לא מתכוון להמשיך לנסוע. אני יוצאת מהרכב. מייסון לא מגיב, כולו עסוק במלחמה שלו נגד השדים שהתעוררו בו פתאום. אני מקיפה את הרכב, מביטה בו כל הזמן מבעד לשימשה הקידמית, אבל הוא מכונס בעצמו ולא רואה אותי. …
-
