תגית: בר אבידן

יש מילים שנאמרות בשעת ריתחה, ומטרתן לפגוע כמו סכין חדה שנתקעת בתוכך ומסתובבת. אך בשעת רוגע כשהיא נשלפת אחר כבוד, עדיין נשארת הצלקת. וגם אם נאמרה סליחה הצלקת עדיין שם מדממת. * יש מילים שנאמרות בשעת תשוקה. ברגע שלפני, באמצע, או בסוף. מתוך מעשה האהבה הן עולות יפות כל כך, עוטפות את הלב, מרקידות אותו…

אמש סערו מעלינו הרוחות קטפו בדרכן הרבה עלים, השאירו את העצים כמעט עירומים, ויצרו מרבדי עלים ססגוניים. * שבת. חצות היום. את השכונה השקטה שלי מחריש קול מפוח העלים. הגנן של השכנה נושף רוח מהמפוח על העלים המקיפים את העץ. בהתחלה הוא מקפיד לכוון את העלים לכיוון החצר שלה. אני מכירה אותו ולכן לא מופתעת…

כותבת אותה… (לא אותי) * זה נראה הכי ברור בעולם. גבר ואישה מתאהבים, מתחתנים, ומביאים ילדים לעולם. כמה נשים לא מצליחות להרות? * * * היא לא תראה לאף אחד את הצלקות שהיא נושאת. צריך להיות אדם מאד קרוב אליה כדי היא תלחש לו את הסיפור שלה. של אונס על ידי החבר הראשון, ועוד אחד…

היא שטופת אלכוהול. הבקבוק הריק מתגלגל לרגליה, לא נותרה בו ולו טיפה אחת. היא מוצאת בכיס מעילה סיגריה בודדת, בידיים רועדות מציתה את הגפרור, ומצליחה בקושי רב להדליק אותה. היא יונקת את העשן לריאותיה, ומפריחה עננים של עשן לבן מבעד לשפתיה המשוחות באדום. בתוך העשן היא מדמה לראות אותו עושה אהבה איתה, אותה מתרפקת עליו.…