תגית: סיפור בהמשכים

מיגן אנחנו ממשיכות לנסוע. מד הדלק מראה שעלינו לחפש תחנת דלק בקרוב. השמים מתכסים בעננים, מכשיר הניווט משתבש ואנחנו מאבדות את המקור היחיד שמראה לנו איפה אנחנו. "מה כבר יכול לקרות?" אני אומרת למילה, "הרי יש רק כביש אחד ארוך שעובר בין הכפרים. בהזדמנות הראשונה נחזור לכביש המהיר." הנסיעה כבר איננה נעימה כמו שהיתה. אפור…

קייל “אני חייבת לבדוק אלו הודעות קיבלתי. יש אחת שאני מצפה לה במיוחד," אומרת לי ג'יין. היא מדפדפת בהודעות שקיבלה. "מסתבר שיש מלא סקופים בסוף השבוע הזה," היא אומרת וממשיכה לדפדף. "הנה," היא אומרת, "מה דעתך על כך שהילדונת שלך מונתה לעורכת הראשית של מחלקת התחקירים?" "ג'יין, מתי זה קרה?" אני אומר לה בהתפעלות. "אחרי שנודע…

אהובה, אני יושב מול הנייר הריק וחושב מאיפה להתחיל. איך מוצאים מילים לומר לאהובה שלך שלא התכוונת לאף מילה. הייתי בטוח שתביני שאני משחק את המשחק של רוג'ר, כפי שהיטבת לעשות עד לאותו יום. בתחילה כעסתי כששמעתי שחזרת לאקס שלך באותו יום. רציתי לשכוח אותך, למחוק את זכרונך. פעם אחת היייתי עם מישהי , כשאני…

  הפרסומאים פרק 10 – פורק עול ויליאם אני ניגש ולוחץ על המתג הפותח את התריסים המוגפים. אני פותח לרווחה את הדלתות המובילות למרפסת הגג הגדולה ונותן לצינת הבוקר לחדור מבעדן ולמלא את חלל החדר הגדול. אני חוזר לחדר השינה מוריד במשיכה את הסדין המוכתם וזורק אותו לסל הכביסה, חושב לרגע אם לכבס אותו בעצמי,…

מיגן אני לא מאמינה למראה עיני. מספרו של דניאל מופיע על הצג שלי. אמנם מחקתי את מספר הטלפון שלו מרשימת הטלפונים שלי אבל מספר כמו שלו אי אפשר לשכוח. לא פעם שאלתי אותו כיצד קיבל מספר המסתיים ב- 700700, כל פעם חייך חיוך מסתורי והמציא לי סיפור אחר עד שהפסקתי לשאול. אני לא עונה לו…

        ויליאם   בחלומות הכי פרועים שלי לא חשבתי שאעשה אהבה במים. לרגע נבהלתי כי לא היה לי אמצעי הגנה, אבל מיגן גילתה לי שהיא משתמשת בגלולות. למרות שבינינו לא היה איכפת לי אם היתה נוצרת לנו מיגן קטנה. זו הרגשה כזו מדהימה לעשות את זה בתוך המים. יש מין שקט כזה…

הפרסומאים פרק 7  – גלי האוקיינוס מיגן יש לי עוד הרבה ללמוד על ויליאם, אבל דבר אחד אני יודעת בתור אחת שעובדת אצלו. הוא תמיד מגיע למשרד מוקדם. משום כך אני קמה השכם בבוקר. כיוון שזו לא שעת היקיצה הטבעית שלי, אני נכנסת להתקלח כדי להיות ערנית בשעה שיקום. אני לובשת את שמלת הטריקו הכחולה,…

ג'יין ואז יוצאת אימא מהרכב. אנחנו מביטות אחת בשנייה. העיניים שלה מוצפות בדמעות. "ילדה שלי," היא אומרת בקול חנוק ופורשת זרועותיה לקראתי. אני מביטה בה ולא מסוגלת לגשת אליה. "תכנסו בבקשה," אני אומרת להם ופותחת לרווחה את דלת הכניסה הגדולה. ידי מגששת אחר ידו של קייל. הוא אוחז בי בחוזקה. "אני איתך, לעולם אל תשכחי…