תגית: סיפור בהמשכים

הדבר ששבר אותי יותר מכל, היה המבט של אגם כשאמרה לי בשקט שהיא רעבה. הרגשתי שבגדתי בה. אני משכיבה אותה לישון כשהיא כעת שבעה ומנומנמת. "אימא  מצטערת," אני אומרת לה. אגם כורכת את זרועותיה סביב צווארי. "אגממי א'בת אימא," היא אומרת ונותנת לי נשיקה. "אימא אוהבת אותך המון," אני אומרת ונשכבת לידה. "אימא את חושבת…

אני מתקשה לעצור את דמעותיי מול המילים של גל. 'אתה ממש שמח שחזרתי,' אני ממלמלת, 'אתה כל כך שמח שלא יכולת לסבול אותי במיטה שלך. בדיוק כמו שלילך אמרה כסיפרה על בעלה שחזר מהלחימה בעזה, ועל איך הכל ביניהם נשבר. עכשיו אני יכולה לחשוב יותר בבהירות. אני יודעת שמה שעליי לעשות, הוא לעזוב. אני לא…

פרקי הסיפור מתפרסמים עם עלייתם לאתר הסיפור הזה שונה מכל סיפור שכתבתי. שלא כמו סיפורים אחרים, לא בחרתי לו מראש תמונה, וגם כשבחרתי, שניתי אותה לבסוף. גם שמו של הסיפור היה #המיית_הגלים, וככל שהוא נרקם בדימיוני, גם שמו השתנה. הוא אמור היה להיות סיפור קצר בקטגורית #והימים_ימי_מלחמה, כיוון שהוא נכתב על רקע מה שקורה בארץ.…

את אמיר פגשתי בקיץ. אומרים שאהבות קיץ מגיעות לקיצן, כשמתחילות לנשוב רוחות הסתיו. דווקא אז הפך הקשר בינינו לרציני יותר. השיחות שהתחילו כשיחות קלילות בין קבוצת חברים, הפכו לאישיות ועמוקות יותר. כך גם המסרונים ששלח לי לאורך היום כולו, שהכילו מילים שגרמו ללב שלי להיות מוצף. כשהתחילו גשמי החורף, הוא אמר לי שאינו רואה את…

אני מרגיש כזה כשלון. איך יכול להיות שהייתי כזה מלא עוצמה, גבר ששום דבר לא יכול להכניע אותו, ואילו כעת אני מרגיש… אני אפילו לא יכול להגדיר לעצמי מה אני מרגיש. * במשך כל התקופה דיברתי מידי פעם היה אבי. גם הוא היה קצין בכיר בצבא, והשתתף בלא מעט 'מבצעים,' כך מכנים את המלחמות בהם…

רוח קרה מקבלת את פנינו בזמן שאנחנו נגשים לקחת את הרכבים שהזמנו. אני נושאת את אגם על ידי, והבנים אוחזים בידיו של סבא שהציע שהוא יסע איתי, ואבא ברכב השני. קול צעדינו מהדהד בחניון הגדול והקפוא, כאשר הטלפון בכיסו של סבא מצלצל. 'סוף סוף', הוא ממלמל. "בינו, אתה.." הוא מתחיל לומר אבל מייד משתתק. אני…