תגית: סיפור אהבה

“אני בצרות. העוזרת שלי אושפזה בבית חולים ואני חייבת עזרה, " אומרת נטלי לחברתה שרה. את שרה היכרה נטלי כמה שנים קודם באמצעות ידיד משותף בשעה שחיפשה מישהו שיבוא לצלם את הילדים בגן. אמנם שרה מתעסקת בצילום אומנותי, אבל הסכימה לבוא. נטלי התרשמה מאד מהקשר המיידי של הצלמת הצעירה עם הילדים ומאז הן חברות בנפש.…

צלצול עקשני מחריד את השקט בבית. אליה מקיצה משנתה מבולבלת, לא בטוחה מהיכן נשמע הצלצול. "למה שמתי שעון מעורר לשעה כל כך מוקדמת?" היא ממלמלת. היא מביטה מבעד לחלון. חושך מוחלט בחוץ, לילה ללא כוכבים. שוב נשמע הצלצול. עכשיו היא קולטת שזהו צלצול הפעמון בכניסה. הלילה חם במיוחד והיא ישנה ערומה. היא מגששת על הכרית…

            אני יודעת בדיוק מה אני רוצה לעשות עכשיו. אני נכנסת לרכב ונוסעת מחוץ לעיר לשכונה של ההיספנים. אני נכנסת לפאב עם סמל המגדלור הכחול. ״ילדה מה את עושה פה לבד?" שואל אותי הברמן. ״אני רוצה לשתות את עצמי למוות,״ אני עונה בחיוך הכי מתוק שאני מצליחה לגייס. ״אני יודע…

"אנחנו צריכים לדבר," אני אומרת לשון. "אין לי זמן כעת," הוא עונה לי, "יש ישיבת סיעור מוחות עוד עשר דקות." "אני מבקשת ממך דקה אחת," אני אומרת לו בקול רועד. "אין לי," הוא עונה, "עכשיו תעזבי אותי לבד." אני מסתכלת על הגבר הזה שחולק איתי את מיטתי ולא יודעת איך להגיב. הוא לא מזכה אותי…

  **קייתי** אני יוצאת מהמקלחת, שערי הקצר עדיין נוטף מים. אני מתנגבת ונכנסת לחדר הארונות למצוא לי סט של בגדי ספורט. אני רוצה לומר לו שאני הולכת להתאמן כאשר אני מבחינה בטלפון שלו רוטט על השידה שבמרכז החדר. על הצג מופיעה תמונה שלא מותירה כל ספק לגבי כוונתה, והכיתוב: "מחכה לך חסרת סבלנות." שתבינו, היום…

"הי מקסי אתה יכול להכין לי כריך עם רוסטביף?" מבקשת איב. מקס מוציא מהארגז לחמניה, חותך אותה לשתיים ומעביר למצנם לחימום מהיר. "אולי את יכולה לעזור לי היום איב?" שואל מקס, "הטבח שלי לא הגיע." "מצטערת, אבא שלי ביקש שאבוא הביתה ישר אחרי שאסיים," עונה לו איב. לו רק ידעה מדוע מבקש ממנה אביה להגיע…

  אני מסתכל על רצפות השיש הממורקות, על מנורת השנדלייר הגדולה הממוקמת מעל גרם המדרגות הרחב, המנורות המפיצות אור רך במבואה הגדולה של ביתי, וזיכרון היום הראשון בו דרכה בו כף רגלך צף ועולה. כמה התקשיתי להכיל את האושר הגדול שאשה כמוך נמצאת כאן לצידי. ** עשר שנים לפני ** אני יושב ומביט בסיפוק במספרים…

אני מסתכלת על רצפות השיש הממורקות, על מנורת השנדלייר הגדולה הממוקמת מעל גרם המדרגות הרחב, על המנורות המפיצות אור רך במבואה הגדולה של ביתך, וזכרון היום הראשון בו דרכה בו כף רגלי צף ועולה. כמה התקשתי להאמין שנפלה בחלקי הזכות להכיר גבר כמוך. * עשר שנים לפני ** אתה מסתכל עלי משועשע. נהנה לראות איך…

יולי 28 2017 8:57 מהמקום שאני יושב במסעדה אני יכול לראות אותה. סביב שולחנה יושבים שלושה גברים ושלוש נשים, ‏כולל אותה. ‏‎אינני יכול להסיר עיני ממנה. אני מנסה להיזכר למה נפרדתי ממנה, וכל מה‎ ‎שאני יכול לזכור הוא רגע ההתאהבות שלי בה‎.‎‎אני רואה אותה מקרבת את קערית מרק המיסו לפיה ולוגמת ממנו לגימות קטנות. גלי…

"את מאד מבלבלת," הם אומרים לי. "מצד אחד את לא מתמסרת בקלות, מצד שני את מאמינה באהבה ממבט ראשון." "ברור," אני עונה להם, "כי כך בדיוק זה קרה לי, באותו חג סוכות לפני כך וכך סתווים." כדי להוכיח את צדקת דברי עלי להתחיל מההתחלה. *ראשית דבר* "אתה יודע מה?" אני אומרת לבוס שלי ששוב מבקש…