תגית: סדרת הרופאים – דם נדיר

מיום ליום אני מתחזקת בגופי, אבל מתקשה להגיע למחלקה ולהעמיד פנים שאני שמחה. העובדה שהפרופסור שוב אמר לי שהוא מודע לנעשה, כבר לא משפיעה עליי. אני לא מבינה איך הוא מאפשר שתהיה אווירה כזאת במחלקה אותה הוא מנהל.  הגעגועים לבית החולים לילדים בניו הייבן, ובעיקר לרוי ונעמי גוברים. אני מרגישה את זה גם אצל קיידן.…

השעה שתיים וחצי. אני מתכוון לפנות עם הג'יפ לתוך החניון. יש לי מספיק זמן לעלות לחדרי ולהחליף בגדים, כשברקע נשמעות יללות של סירנות כוחות הצלה, ההולכים ומתרחקים ממגדל מגוריי. 'מעניין מה קרה?' אני חושב לעצמי. אני נכנס ללובי, ועומד להיכנס למעלית, כשאני רואה לידה כמה מחבריי הטובים ביותר, ביניהם לוי. "מה אתם עושים פה?" אני…

כבר שבועיים שקיידן בבית. מסתבר שהייתה ביקורת בגן בעקבות האירוע עם הילדים, ומשרד הבריאות קבע שהמטבח לא ראוי לשימוש. לא התעמקתי בפרטים, רק נודע לי שהגננות פוטרו, וכעת מחפשים פתרון חילופי לילדי הרופאים. אמנם קיידן התאושש יפה, אבל אני עדיין מעדיפה שהוא יאיט את הקצב. זה מה שהייתי מייעצת לאימא שבנה עבר את אותו אירוע,…

שבוע עבר שבע בבוקר. אני שומעת נקישות חזקות על דלת הכניסה לאגף הבידוד. אביגיל ניגשת לדלת. ״תגידי לריילי שמספיק עם המשחקים, הגיע הזמן שתחזור לעבודה,״ נשמע קולה של ד״ר דה לוקה, ״לא יתכן שאני אעשה את כל העבודה לבד.״ אני מתעלמת, בעוד שהילדים האחרים כבר מגיבים יפה לטיפול, מצבו של קיידן רק הולך ומתדרדר. ״מה…

"אני חייבת כבר לספר לך," אומרת אביגייל, ואני מתפללת בליבי שהיא לא תשאל אותי מדוע עזבתי או שתזכיר את סקיילר. 'לפחות אנחנו לא עובדים באותו תחום,' אני מנחמת את עצמי. אני אעשה הכל כדי לא לפגוש אותו, ויודעת שאמנע מלקנות קפה בבית הקפה כדי לא לראות אותו. "המחלקה השתנה כליל. האווירה פה מאד מדכאת. העמיתים…

חודשים אני מתחמק מהמפגשים החברתיים עם משפחתי. עכשיו נוסף לכך הסיפור עם מרגו, שגרם לי להפוך לאדם קר ומנוכר. הדבר בא לביטוי גם בעבודה. אני לא מרבה לחייך, ומתנהג בריחוק כלפי מי שסובב אותי.  אני לא ישן טוב בלילות, מתעורר לעיתים קרובות, ומרגיש שאני מותש. "מה עובר עליך ד"ר סינקלייר?" שואל אותי מנהל המחלקה. "קרה…

 גשם זלעפות מכה על האדמה. למרות המרחק הקצר מפתח בית החולים לרכב שלי, אני נרטב עד לשד עצמותיי. השיער שלי דבוק לראשי, וכך גם הבגדים שלי. אני מרגיש כאילו החלוק הוא חלק מעורי, וכי לעולם לא אוכל להסיר אותו מעליי, שלא לדבר על הנעליים שהן ספוגות במים. אני מפנטז על הרגע שאכנס לדירתי ואתפשט. הדרך…

אני מחייך כשאני רואה את שמה של אימי על הצג. יום שבת היום, שעה שאנשים נורמליים מנצלים את העובדה שכעת סוף שבוע, אבל לא היא. עוד לא שבע בבוקר והיא כבר נותנת לי הוראות. "אני דורשת שתתגלח, לפחות תקצץ את הזקן שלך שתראה מסודר,  ותלבש בגדים מחוייטים, לא איזה בגד ספורט מקומט," היא פותח את…

"אולי תבואי אלינו היום?" שואלת נעמי, שתינו זקוקות להתאוורר אחרי מה שקרה עם הילדה הקטנה, ורוי אמר שהוא יעבוד הלילה מחדר העבודה שלו." "אני מודה שלקחתי את זה קשה. המחשבה על ההתעללות שעברה, שברה את ליבי," אני אומרת לה. כמובן שאני לא מזכירה במילה את הזכרונות שעלו לי, והגעגועים שהציפו אותי. "אם כך סיכמנו, בואי…

הסיפור בכתיבה ומתעדכן עם עליית הפרקים לאתר. פרולוג – 17.5.25 פרק 1 – עובדת ניקיון – 20.5.25 פרק 2 – פעמים ראשונות 23.5.25 פרק 3 – שונא משחקים 28.5.25 פרק 4 – לב ראשון 5.6.25 פרק 5 – דירת סטודנטים 18.6.25 פרק 6 – מגיעה הביתה 28.6.25 פרק 7 – לומד אותה 1.7.25 פרק 8…