תגית: סדרת הרופאים – דם נדיר

 גשם זלעפות מכה על האדמה. למרות המרחק הקצר מפתח בית החולים לרכב שלי, אני נרטב עד לשד עצמותיי. השיער שלי דבוק לראשי, וכך גם הבגדים שלי. אני מרגיש כאילו החלוק הוא חלק מעורי, וכי לעולם לא אוכל להסיר אותו מעליי, שלא לדבר על הנעליים שהן ספוגות במים. אני מפנטז על הרגע שאכנס לדירתי ואתפשט. הדרך…

אני מחייך כשאני רואה את שמה של אימי על הצג. יום שבת היום, שעה שאנשים נורמליים מנצלים את העובדה שכעת סוף שבוע, אבל לא היא. עוד לא שבע בבוקר והיא כבר נותנת לי הוראות. "אני דורשת שתתגלח, לפחות תקצץ את הזקן שלך שתראה מסודר,  ותלבש בגדים מחוייטים, לא איזה בגד ספורט מקומט," היא פותח את…

"אולי תבואי אלינו היום?" שואלת נעמי, שתינו זקוקות להתאוורר אחרי מה שקרה עם הילדה הקטנה, ורוי אמר שהוא יעבוד הלילה מחדר העבודה שלו." "אני מודה שלקחתי את זה קשה. המחשבה על ההתעללות שעברה, שברה את ליבי," אני אומרת לה. כמובן שאני לא מזכירה במילה את הזכרונות שעלו לי, והגעגועים שהציפו אותי. "אם כך סיכמנו, בואי…

הסיפור בכתיבה ומתעדכן עם עליית הפרקים לאתר. פרולוג – 17.5.25 פרק 1 – עובדת ניקיון – 20.5.25 פרק 2 – פעמים ראשונות 23.5.25 פרק 3 – שונא משחקים 28.5.25 פרק 4 – לב ראשון 5.6.25 פרק 5 – דירת סטודנטים 18.6.25 פרק 6 – מגיעה הביתה 28.6.25 פרק 7 – לומד אותה 1.7.25 פרק 8…

יום שישי היום ״אנחנו נפגשים עם חברים לצהריים, אני רוצה שתגיע,״ אומרת  אימי שמתקשרת כהרגלה בסביבות שבע בבוקר. אני כבר חושב איזה תירוץ לתת לה על כך שאיני מגיע. ״את מדברת על מחר או יום ראשון?״ אני קונה זמן. ״אני מדברת על היום,״ היא עונה מיד. ״את זוכרת שאני עובד?״ אני המום מההיגיון שלה. ״זה…

שלושה שבועות קודם חמש וחצי שעות אני יושבת מול חמישה פרופסורים מהפקולטה לרפואה, ועונה תשובות לשאלות האינסופיות שלהם, אני מרגישה לחץ על השלפוחית, וצמא גדול, אבל לא אומרת מילה. ׳לפחות בחילות הבוקר הסתיימו לפני עם תחילת המבחן,׳ אני מתנחמת. ״אני חייב להודות ד״ר ווטסון, שזאת הייתה זכות ללמד אותך. אני אוהב תלמידים שלא רק לומדים…

"אני מציקה לך?" שואלת בחשש נעמי, "את בטח מאד עסוקה." "מה פתאום. אני מעדכנת את קורות חיי, כדי שאוכל לקבוע ראיון בקרוב, ואני חושבת איך להתנסח," אני עונה לה. "בזה אני יכולה לעזור לך," היא אומרת. "זה קצת מסובך, נדבר על זה אחר כך. בינתיים אני רוצה לשמוע איך מתקדמות ההכנות," אני מראה התעניינות. "אני…

אני מרגישה הקלה, כעת כשיש לי רכב, גם אם הוא שכור. למרות שזה רק פרט אחד ברשימה הארוכה שלי, אני מרגישה שלפחות אני לא תלויה באיש. * ״אני לא מבין למה את לא נותנת לי לשלם עבורך,״ אמר צ׳ארלי ששילם עבורי בכרטיס האשראי שלו עבור הרכב השכור, כיוון שאני לא רוצה להשתמש בכרטיס שלי, כדי…

אנחנו מגיעות למסעדת ג׳ון דנפורט, מוצאות שולחן פנוי המשקיף על הרחוב, ומתיישבות. כיוון שאני לא מכירה כאן אף אחד, הסועדים לא מעניינים אותי, הרחוב דווקא כן. אני שומעת את הדלת נפתחת, ורואה גבר שמזכיר במראהו את סקיילר, נכנס. למסעדה. יש לו אותה הליכה זקופה של פנתר גאה שיודע מה ערכו.  "זה צ׳ארלי הילד הרע. אלפא…

למרות שאני מותש, נטול כוחות, באיזשהו מקום אני מודה על הסחת הדעת, כיוון שאני מרגיש שאני משתגע.  "אני כבר מגיע," אני אומר לה.  אני פונה לעבר דלת הכניסה. על השולחן במבואה מונח צרור המפתחות של הרכב שלי, של הרכב שלה, ושל האופנוע. כיוון שאני נוסע לבד, אני לוקח את זה של  האופנוע. אני בוחר לרדת…