תגית: משחקי הבקבוק- לקום מאפר

אני מסתובב חסר מנוחה. אם חשבתי שאוכל לחכות עד מחר בבוקר, אני כבר מבין שלא. אני מקווה בכל ליבי שהיא חזרה לישון במסעדה. אני יוצא במהירות מהדירה, נכנס לרכב ונוסע חזרה למסעדה. לאכזבתי היא לא שם. עכשיו כבר ברור לי שלא אצליח לעצום עין. שוב אני בדירתי, יושב בסלון ובוהה בכלום. קול התראת הודעה מקפיץ…

סלין יורדת למסעדה, אבל אני נשאר לשבת במשרד. שלושה עציצים עם פרחים סגולים שאינני יודע את שמם, מושכים את תשומת ליבי. אני מסתכל מסביבי, ורואה שגם הקירות שינו את צבעם. צבע התכלת הלא נקי, שתמיד גרם לי לא לרצות להיות כאן, נעלם, והקירות בוהקים בצבע שמנת. ריח נעים עולה באפי, ואני מבחין במפזר ריחות של…

אני פורשת לחדר האורחים, מציעה את המיטה, וניגשת לכבות את האור. אם חשבתי שאיחולי לילה טוב אכן סיימו את הערב, אני מבינה שהתבדיתי. לא רק שאקארי נכנסת לחדרי, היא מביאה איתה את הכרית והשמיכה שלה. אני מודה על כך שזו מיטה זוגית, כי אינני יודעת מה הייתי עושה לו זאת הייתה מיטת יחיד. אפילו עם…

אני רוצה לשוב לחפש מקום לינה ללילה כאשר אני פוגשת את אקארי שלמדה איתי. * את אקארי היכרתי ביום הראשון ללימודים. היא הגיעה לניו יורק בגיל צעיר מאד. האנגלית בפיה הייתה מושלמת, אבל המראה שלה מסגיר את מוצאה. "מה פרוש שמך?" שאלתי אותה בסקרנות. "אקארי הוא יסמין לבן," היא חייכה אליי בביישנות. סיפרתי לה שאבי…

למרות מילות ההרגעה שאמרתי לאודרי, אני מבינה שהגיע הזמן שאדבר עם קטלינה. אני מבקשת מבילי שתביא לי את התיק של האירוע, בו ביקשתי ממנה שתתייק צילומי מסך של השיחות שלה עם קטלינה, כולל הצעת המחיר שלנו והאישור שלה. "כשיש לך דקה אבקש לדבר איתך," אני אומרת לקטלינה באיפוק. "אני באמצע חגיגת יום ההולדת של בני,…

אני רוצה להגיב לסלין, אבל היא מתרחקת מייד. "סלין בהחלט מרשימה. האופן בו פעלה מול המתחזים האלה, ראויה להערכה," אומר ניק שאינו מבחין בכך שאני עומד לדבר, "אני חייב להודות שלא חשדתי שכך המצב, להיפך התפלאתי מדוע היא נוהגת בהם כך." "אין ספק שהיא מפיחה רוח חדשה במקום," מביע ג'ק את דעתו, "יש אווירה הרבה…

"אתה צריך משהו ממני?" אני שואל את סוייר. "לא משהו שאני יכול לחשוב עליו," הוא עונה לי, ומכין משהו בסיר שמריח נפלא, "אתה רעב?" למרות שאני כן, אני עונה לו שלא.  פתאום אני קולט שסלין כבר כאן, למרות שהיא אמורה להתחיל לעבוד בצהריים. היא לא חושבת שזה משהו שאני צריך לאשר? "רגע, לא אמרת שסלין…

השלווה שעטפה אותי בחופשה בבורה בורה נעלמה כלא הייתה. אני לא יודע איך להגיב לאישה הזאת שהשתלטה לי על המסעדה ועושה בה כרצונה. "היא משהו מיוחד," אומר ארן בחיוך. "התפלאתי לראות שלא היגבת כשהיא אמרה מה שאמרה על מיו מילאן," אני אומר לו. ארן פורץ בצחוק. "זה לא ברור לך? היא אמרה זאת בגללי, היא…

אני עומדת מול שרידי הבית שהיה פעם ביתי. ריח חריף של שריפה עומד באוויר, עשן שחור מתמר לשמים, וצורב את עיניי. "זו היא אשמה!" צורחת אימי ומפנה אצבע גרומה לכיווני. "אני יודע שאין לך יד בדבר," אומר לי קצין המשטרה בשקט, "ברור לנו שזו היא שהציתה את הבית." "אני מודה על כך שאיש לא נפגע,"…