תגית: משחקי הבקבוק- לא מייפה את העולם

אני מביטה על פיית'. כל מי שרואה אותה לא יכול שלא להתפעל מיופיה. היא בעלת שיער אדמוני קצר, ועיניים ירוקות. מי שרואה אותה יכול בהחלט לזהות את הגנים של משפחת מקנזי הסקוטית. אני סקרנית לראות איך יהיה המפגש ביניהן, שכן הן עוסקות בעולמות משיקים. "ספרי לי עלייך," מתעניינת פיית'. המבט שלה כולו מרוכז באליזבת. "אני…

אליזבת חולצת את נעליה בכניסה ומביטה על המדרגות המובילות לקומה העליונה. אני עוקף אותה ומראה לה את הדרך לחדר השינה שלי. אני נכנס לחדר האמבטיה ביחידה שלי, מוציא  עבורה מגבת וסבון בריח לבנדר, שהוא ריח ניטרלי, שלא כמו הסבון בניחוח גברי בו אני משתמש. אליזבת לא חושבת הרבה ומתחילה להתפשט. היא נשארת רק עם הסט…

את "אני לא יודעת מי אתה. איך אתה מעז להפריע לי באמצע ישיבה, ולדרוש שאחתום לך על מסמך שאין לי מושג מהו?" אני מסננת לעברו של עורך הדין. "אם כך ניפגש בבית משפט," הוא אומר. "על מה הוא מדבר ליאה?" אני שולחת הודעה לליאה אחרי שהוא עוזב את המקום בכעס. 'מה יש לו לכעוס עליי?…

פרופסור וייטמן קורא לי לחדרו. אני רואה שד"ר הדסון בדיוק יוצאת בפנים חתומות. "את בסדר?" אני שואל. אני תוהה האם הוא נזף בה. משהו השתנה בה מאז שהיא חזרה מהנסיעה. היא נראית מאוד מוטרדת. אני רוצה לומר לה שאני כאן עבורה. הקירבה אליה מאד מסעירה אותי. "אני מבין שלהיות בוועדה להפסקת הריון הוא מעמד לא…

אני יוצאת מחדרו של פרופסור וייטמן, כאשר ד"ר דוסון עומד להיכנס. "את בסדר?" הוא שואל. אני מישירה מבטי אליו. יש משהו מאד סוער בעיניים שלו, משהו שאני מתקשה לפענח. "כן," אני עונה ומתלבטת האם לומר לו שאספר לו אחר כך, "אני מחכה ד"ר דוסון," נשמע קולו הרועם של פרופסור וייטמן. "הוא במצב רוח זועם?" שואל…

בוסטון, יום ראשון "קבעתי עם בנק הזרע בשעה אחת עשרה. זאת הייתה השעה הכי מוקדמת שיכולתי לקבוע. אני רוצה שתביני מה עומד לקרות," אני מתחילה לומר לברוק. "אני מבינה אליזבת, אין צורך שתפרטי," היא אומרת כעוסה. "ובכל זאת אני אומר לך. הוא צריך לגרום לעצמו להגיע לזיקפה כדי לעורר את תאי הזרע להיפלט," אני מתחילה…

õõõ  אדוארד הדסון  õõõ אני מתקשה להירדם. המפגש עם אליזבת בוועדה להפסקת היריון, גרם לי לזעזוע גדול. אני מבין שאני חייב לעשות מעשה. מגיע לאליזבת לדעת את האמת. אני מחכה לבוקר כדי להתקשר לידידי ג'ון ברוקלין. "אני זקוק לעורך דין שינהל עבורי ישיבת גישור," אני אומר לו. "אני לא יכול להעלות על דעתי במה מדובר,"…

פריחת הדובדבן: אתה לא באמת מכיר אותי, ואתה מכיר אותי טוב יותר מכולם. אתה נותן לי להרגיש שאני יכולה להסיר בפניך את המסכה שעל פניי. ועדיין, אני מהססת. לכן ביקשתי משהו ממך. אני משאירה בידיך את הבחירה מה להראות. אני מאמינה שתדע לבחור נכון. כובש העמקים: ומה אקבל בתמורה? יש בה משהו קסום, ועדיין אני…

אני חיה בין שני עולמות. אתם וודאי חושבים שכרופאה, אני אישה עם רגליים על הקרקע. אתם צודקים, כזו אני בעבודה. איני מפתחת קשרים אישיים, כיוון שאני פוחדת להתאהב, ומשאירה את הרגשות שלי    מאחורי חומות גבוהות, אבל כשמסתיים היום, אני מרחפת בעולם הדימיון, העולם של משחקי הבקבוק, שבו אני מרשה  לעצמי לפתוח את הלב, ולשתף…