תגית: משחקי הבקבוק – גלי האוקיינוס

"אם זה בסדר מצידך, ואת לא חייבת לענות לי, אמרת שיש לך תוכניות לגבי הכסף. מה חשבת לעשות איתו?" שואל ברנדון. "אריק הקים עבורי שלוש קרנות. מיליון אחד ילך להנציח את שמו של דין, השני להנציח את גרייסי, והשלישי יהיה להשקיע בקומה במלון שמיועדת למשפחות של ילדים חולים," היא עונה. "אם כך נשארו בידיך שלושה…

"מי אתה עשרים ושבע?" שואל אותי המאמן, "אני ממש לא מכיר אותך. כמה רגש יוצא ממך." "כשאתה יודע, אתה יודע," אני אומר לו, "אין טעם שאסתיר את העובדה שכולי שבוי בקסמיה. היא האחת שלי לנצח." "ומי את?" הוא פונה לאריאנה, "ספרי לי עלייך." היא מסתכלת עליי לרגע, ומסתכלת שוב על המאמן. "שמי אריאנה, ואני לגמרי…

אני עומדת מול המסרון של ברנדון. המילים שלו ממיסות אותי. 'למה אני כל כך נלחמת בו?' אני שוכבת במיטה ומשחזרת את כל השיחות שלנו. "את לא מבינה שאני מחזר אחרייך?" הוא אמר לי באותה פעם שהביא לי קפה מוקדם בבוקר. הייתי צריכה להסביר לו את החשש שלי מהעובדה שהוא גבר אמיד. ועכשיו כשאני רגועה יותר,…

שבוע עבר מאז החלטתי שאין טעם שאדבר עם ד"ר רובינס. דווקא בגלל שאנחנו עובדים באותו בית חולים, ואנחנו נפגשים לא פעם. לא שחלילה אני חושבת שהוא ישתף מישהו בשיחות. שלנו. אני מנסה להרים את עצמי, אבל לא מצליחה. אמנם אני מתפקדת, אבל קשה לי לעטות חיוך על פניי. אני מקפידה להתלבש יפה, אפילו התחדשתי בבגדים…

המילים של ברנדון מצלצלות באוזניים ללא הפסקה. "אני לא כלב המחמד שלך." אין לי אשליות לגבי הגברים שמחזרים אחריי, הם רק רוצים לכבוש את גופי. אני כל כך זקוקה לאחד שיעטוף אותי באהבה. אני יוצאת מהמחלקה, אבל במקום לצאת מבית החולים, אני עולה למחלקת הילדים בה מעניק ד"ר ריי רובינס עזרה נפשית לילדים חולים. "ד"ר…

השעה חמש וחצי בבוקר. היחידה לטיפול נמרץ פגים עדיין שקטה, למרות שבני המשפחה הקרובים מורשים להיכנס אליה ללא הגבלה. אני ניגשת לבדוק את התיקים מהלילה שעבר. לידת פג אחת הייתה הלילה, וחמישה פגים עומדים לעבור למחלקת הילדים לתקופת מעבר, לפני השחרור הביתה. אני רושמת הערות לתזונאית לגבי כל אחד מהם, כדי שתנחה את ההורים איך…

אני מעיפה מבט מהיר על השעון שעל ידי. "אני מצטערת, המשמרת שלי מתחילה עוד חמש דקות. עליי למהר ליחידה." “אני לא מבין, חשבתי שאת מסיימת כעת את המשמרת. הנחתי שאם לא עבדת ביום, עבדת במשמרת לילה. את רוצה לומר לי שהקפיצו אותך במיוחד?" שואל ד"ר פיצג'רלד בפליאה. אני לא מגיבה על כך שהוא עוקב אחרי…

יום חדש מפציע. אני בוחרת בקפידה את בגדיי. יש לי פגישה מאד חשובה היום. למרות שזה היום היחיד בשנה שאינני עובדת, אני נענית לבקשתה של משפחת ברוק ומגיעה לטקס הפרידה מוורן הקטן. אני שמחה לראותו הולך הביתה. "אני כל כך מודה לך ד"ר דלתון שהתעקשת להשאיר אותו ביחידה, ולא העברת אותו למחלקת הילדים," אומר לי…

"איך היפיפייה הקטנה?" שואל ד"ר פיצג'רלד ונכנס לחדר של התינוקת שהגיעה לפני שעה קלה. את המשך השיחה אני לא שומע, ומחכה שאריאנה תצא שוב כדי שאוכל לדבר איתה. כשהיא יוצאת סוף סוף, בדיוק נכנסת למחלקה לא אחרת מאשר אמילי. "היי מותק!" היא קוראת לעברי בקול רם, שגורם לכולם להביט עליה, וממהרת לעברי בצעדים מהירים. "ששש…"…