תגית: מיני סידרה
-
מכורה לקולו 8 – מחפש אחריה
אנני "חכי," אני שומעת את קולו של מייסון מאחוריי. אני נעצרת, אוחזת בידי את הדלת הפתוחה של הרכב וממתינה שיתקרב. "אני לא יודע מה אני רוצה, אבל בא לי לעשות משהו משוגע," הוא אומר לי. "מאז שחזרתי לניו יורק כל הזמן מבקשים ממני שאעשה דברים, ובו בזמן זורקים לי שאני לא מבינה כלום כי אני…
-
מכורה לקולו 7 – מסיבת יום הולדת
אנני אני מביטה במייסון ורואה את פניו המעונים. "כאשר קרה מה שקרה עם אחיך האם דברת עם מישהו?" אני מניחה ידי על זרועו. ברגע הראשון הוא רוצה למשוך אותה ממני, אבל כאשר אני מלטפת אותה השרירים שלו נרפים והוא מביט אליי. "את מבינה שאני הייתי אשם במה שקרה?" הוא אומר בעצב. "תסביר לי איך ילד…
-
מכורה לקולו 6 – חרטה
מייסון אני ניגש למקרר המשקאות למזוג לי משקה. מה שקורה היום יותר מידי בשבילי. בהתחלה חשבתי שהיא לועגת לי, אבל כשהוסיפה שהטעם של שפתיי עדיין מורגש עליה נותרתי מבולבל. אני יודע שאני חייב לפגוש אותה היום, ויודע גם שאני לא. כאילו המלאך השומר שלי מתערב. הנייד מצלצל. 'מי זה עכשיו לעזאזל,' אני מפטיר לעברו. בית…
-
מכורה לקולו 5 – נאבק עם עצמו
אנני "אני רוצה לשמוע הכל," אומרת לי מיקלה ברגע שהיא רואה שמייסון עוזב את החניה ומשתלב במהירות מופרזת בתנועה הדלילה של סוף השבוע. ** את מיקלה וויטסטון הכרתי בנסיבות שלא היה בהן לרמוז דבר על כך שנהפוך לחברות קרובות. באותו יום גשום באתי לביקור בעיר וישבתי עם היידי לשתות קפה. מיקלה נכנסה בסערה לבית הקפה,…
-
מוגן: אישה יפה 30 – מחכה לה
זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.
-
מכורה לקולו 4 – עולמה
מייסון "יש משהו בך שנוגע בי במקומות שאני לא רגיל. לא רק בגלל שאני לא רגיל להתאמץ ביחסיי עם נשים אלא את מאלצת אותי להסתכל על עצמי במראה." אנני מביטה בי בסקרנות. "ומה כל זה קשור לסלון שלך? זה היה אמור להיות מבחן אישיות שלי, משהו כמו מבחן רושה." "חיפשתי דרך לדבר בשפתך אני מניח.…
-
מכורה לקולו 3 – כותב את עצמו
מייסון את הפרטים האישיים אני כותב כאילו אנני מולי ועליי להציג אותי בפניה. חשוב לי שתקרא לי בשמי. אז נכון שאני פסיכיאטר אבל אין בכך להחליף את שמי, לפחות לא בחיי הפרטיים כאשר אני רוצה שיראו אותי כגבר. בעצם זה לא מדוייק. נשים בהחלט רואות בי גבר. העוצמה שאני משדר גם בחיי הפרטיים מושכת אותן…
-
מכורה לקולו 2 – מטופלת אנונימית
מייסון "זה מדהים כמה שאת גלויה איתי למרות שזה מביך אותך. זה אומר משהו את לא חושבת?" אני חושב לעצמי שעם כל כישוריי כפסיכיאטר אני מתקשה לתקשר איתה. "אני מודה," היא משתתקת לרגע ושוקלת את מילותיה, "שקשה לי שלא לחשוב שאתה פסיכיאטר." אני מרגיש שכל הקסם בינינו מתפוגג. "בואי נחזור," אני קם ומיישר את הז'קט…
-
מכורה לקולו 1 – חוזרת לחיים
קרה לכם פעם ששמעתם קולו של אדם ושלווה גדולה נפלה עליכם גם אם לא ראיתם את פניו? * אומרים שאם תסתכל על התנהגותו של אדם תוכל לדעת במה הוא עוסק. זה נכון, וגם לא, שכן יש אנשים שלוקח להם זמן עד שהם מוצאים את מה שמתאים להם בדיוק. למה הוא בחר להיות פסיכיאטר? יש לי…
-
מכורה לקולו – פתיח
תמיד הייתי רגישה לקולות. אולי כי הזיכרון הכי מוקדם שלי הוא הצעקות של אבא שתמיד היה לו על מה להתלונן. הוא צעק על אימא שאין מספיק אוכל על השולחן, שהבית נראה עלוב, ועל כך שהיא שוב בהיריון. כאילו בכל הדברים האלה לא היה לו חלק. הייתי מלטפת את אימא כל פעם שחזרה הביתה בוכה וסיפרה…