תגית: כותבת אותי

שעת בוקר מוקדמת. ריח של קפה טרי מציף את הבית. לעיתים מתלווה לזה ריח של מאפה טרי. קערות מתמלאות בדגני בוקר ועליהם נמזג החלב. כותרות של חדשות הבוקר זועקות מהעיתון המודפס, המחשב, או הטלפון הנייד. מעבירות מידע בקשר לסדר היום. רגע לפני שיוצאים עם הילדים ל מוסדות החינוך, רגע לפני שיוצאים לעבודה, אתה ניגש אליה,…

גופותינו צמודים. אפילו פרודת אויר לא יכולה לעבור בינינו. אתה מחזיק אותי צמוד ללבך. לא כדי שארגיש, אלא שלא אראה את הסערה המשתוללת בך. אתה יודע מה יקרה אם אראה את עיניך, יודע, שאש גדולה תפרוץ מהן ותכלה את שנינו. בר אבידן©  #בתשוקתי_בר_אבידן Thanks © joancarolphotography / Instagram

אתה מרגיש שאתה משתגע. אתה בוער כולך, אתה כל כך צריך אותה, שתהייה כאן ועכשיו. יש לך כל כך הרבה דברים לאמר לה. אבל בעיקר אתה צריך להרגיש אותה. "בואי אלי, אתה אומר לה. "אתה יודע שאיני יכולה," היא עונה לך. "אתגנב אליך בחלומך," היא מוסיפה. "לא רוצה שתתגנבי, תבואי בגלוי, לגמרי בגלוי," היא עונה…

כמה שתתכנני, כמה שתתכונני, החיים הם דינמיים, ואת הקצב שלהם לא את קובעת. מידי זמן מה אני חייבת לעצור, לתת לסחרור סביבי לשקוע, לאגור כוחות ולהתאים עצמי לקצב הנכון. וכשזה קורה, הנצחונות מתוקים מדבש. צריך ללמוד מתי אפשר לשחות נגד הזרם ואף רצוי, ומתי להיסחף איתו. בר