תגית: כותבת אותי

שנם אנשים… הנמצאים רחוק ממך, אבל במרחק נגיעה, מליבך. ישנם אנשים.. שנושמים לידך, אך רחוקים ממך, שנות אור. ואני זכיתי בך. ב.א.

ידייך מטיילות על גופי כסייר מנוסה, המכיר בעיניים עצומות כל גבעה וגיא. מילותיך פורטות על מיתרי ליבי, כמו נגן מיומן גורמות לו לשיר. שפתייך מציירות על שפתיי וגופי מילים של א ה ב ה בטעם נטיפי דבש. ב.א. #tumblr.com

 הזמן מתחלק לשניים: מצד אחד הזמן טס. בנשיפה אחת עפות השעות, חולפים הימים, השבועות, השנים. רק הגענו והופ אנחנו כבר לא.. . מצד שני הזמן זוחל כמו צב זקן ואיטי. כל שעה מורגשת כמו נצח, בשעה שאתה מחכה למשהו חשוב, או בזמן שעושה מטלה מעיקה. הזמן הוא גם וגם, והכי מדהים הוא שזה אותו זמן…

שעת בוקר מוקדמת. ריח של קפה טרי מציף את הבית. לעיתים מתלווה לזה ריח של מאפה טרי. קערות מתמלאות בדגני בוקר ועליהם נמזג החלב. כותרות של חדשות הבוקר זועקות מהעיתון המודפס, המחשב, או הטלפון הנייד. מעבירות מידע בקשר לסדר היום. רגע לפני שיוצאים עם הילדים ל מוסדות החינוך, רגע לפני שיוצאים לעבודה, אתה ניגש אליה,…

גופותינו צמודים. אפילו פרודת אויר לא יכולה לעבור בינינו. אתה מחזיק אותי צמוד ללבך. לא כדי שארגיש, אלא שלא אראה את הסערה המשתוללת בך. אתה יודע מה יקרה אם אראה את עיניך, יודע, שאש גדולה תפרוץ מהן ותכלה את שנינו. בר אבידן©  #בתשוקתי_בר_אבידן Thanks © joancarolphotography / Instagram