תגית: כותבת אותי

וידוי… אני אוהבת לכתוב. אני מתמסרת לדמויות שקוראות לי לכתוב אותן, ועושות בי כרצונן. אני אפילו לא מנסה להוליך אותן אלא מקשיבה להן ונותנת להן להוביל. השנתיים הלא פשוטות האלה קשות לי יותר כיוון שהסיפורים מתרוצצים לי בראש הרבה יותר מהאפשרות שלי לכתוב אותן. אני מודעת לכך שכל הזמן מגלים את כתיבתי אנשים נוספים, בזמן…

לא כל דבר שהתקלקל אפשר לתקן. אפשר לעיתים לשזור חוטי זהב בין שבריו והם יחזירו לו את שלמותו במידה. אך לא בכל דבר שהתקלקל ניתן לשזור בו אותם ולתקנו. מטבעינו אנחנו שואפים לשלמות ולכן, מנסים לתקן יחסים שנשברו. לעיתים מספיקים לנו חוטי הזהב ולעיתים אנחנו מגלים שבעצם מעולם לא היו הדברים שלמים, ונותר לנו להשלים…

מתי פעם אחרונה הבטת באמת בעיניו קראת בהן את מילותיו אלייך?מתי נתת לו לקרוא אותך, אבל באמת, כפי שאת, ערומה לגמרי מבפנים? וכאשר נסגרו עיניכם האם עדיין נשארו בך המילים? או ברחת ממנו במחשבותייך? ואתה? בר  #flickr.com

טיפוס על ההר כרוך לעיתים במעידות על סלעים. ♦ המכשולים האלה הם פסקי זמן, כדי לחשב את הדרך מחדש. ♦ לפעמים יש לך אלף סיבות למה 'לא.' מספיקה לך אחת שהיא 'כן' כדי להמשיך במסע. ♦ אני זכיתי ליותר. בר #wallquotes.com

על כל דבר בחייםאפשר להביטבשני אופנים.האופן המואר,והאופן החשוך,המרקם העדין,והמרקם הגס.השחורמול הלבן.כמובן שישמלא גוונים ביניהם,אבל…כשקורה לך משהולא כך כך נעים,השאלה דרך איזהמשקפייםתבחר להתבונן בו. הכל עניין של בחירה.האם לראות את יופייהשל הפנינה,או החספוסשל הצדף.(שאגב,מגן עליה.) בר ltdcommodities.com 

כשהיא רחוקה ממנו, היא עומדת, ידיה פרושות לשמים, וצועקת לו את אהבתה.   כל כך חזק היא צועקת, שמילותיה נפרדות לאותיות, והאותיות הופכות לפרודות, והן קלות כנוצה.   הן מתאחדות שוב למילים, אי שם בממלכת שמים. ומשם הן עפות אליו עם הרוח, בימים שהוא צמא לשמוע את קולה. בר