תגית: כותבת אותי

"את כל כך יפה," אתה אומר, מתפעל. "רק מה שנראה בחוץ," היא עונה בעצב "בפנים הכל שברים." "את לא מבינה," אתה עונה לה בשקט "יופייך לא יכול היה להאיר, אם בפנים היית ריקה. היהלום שבך מאיר מבין השברים על העולם." "אני מרגישה אותם מדממים לי מבפנים," היא מתעקשת. אתה מחבק אותה חזק, מעניק לה מחום…

יודעת, שגם אם אניח לפניך דף לבן, ללא אות אחת, אתה תדע בדיוק מה רשום שם. גם אם לא יונח לפניך הנייר, גם אז תדע. כי אתה שומע את מילותיי גם מעבר לשתיקות. ב.א. thanks #nospensees.fr 

  אני מודה שהראש שלי היה בעננים. או אם לאמר את האמת, המחשבות שלי עסקו בו.   החברות הטובות שלי טרחו לספר לי עליו בדיוק כשעמדתי לצאת הביתה מיום עבודה עמוס.   המבט בעיניהן היה מרושע, מין לעג כזה. אפשר לחשוב שהן טובות ממנו.   "הוא לא מעניין אותי," אמרתי להן בקור.   העובדה שנפרדתי…

ינואר חלף עבר וחודש פברואר כאן. כמה מילים על אהבה שאיתה מזוהה כל כך החודש הזה. ? באהבה אין חוקים. ? לעיתים היא מתבשלת לאט, כמו בישול חמין לקראת שבת. את מביטה בכל מרכיביו וחושבת 'האם מכל אלה יצא משהו טעים?' ? אהבה יכולה לבוא כמהירות הברק שמאיר פתאום את שמי הלב, ברגע שאת הכי…

כמובן שאני אוהבת כל דבר בך. את הרגעים של הצפייה לפני שאנחנו מתראים, את ההתכוננות לקראתה, את הרגע בו אני מרגישה אותך מתקרב ומבחינה בהתרגשות שלך, את המגע הראשוני של משהו כל כך מוכר והרעב הגדול המתלווה אליו. את הרגעים האלה שאתה מתקרב ומתרחק, מקרב אותי אליך ועוצר, רוצה להיות בטוח שכשינוגן אקורד הסיום אהיה…

לפעמים… צריך רק לשבת בשקט, להושיט ידיים, לחבר את כל הקצוות לאחד. ♦ לא תמיד אנחנו מבינים את הדרך, את הסיבה, או התיזמון. ♦ ההפסקות נכפות עלינו כשאנחנו לא רואים שהגיע הזמן, כאשר אנחנו לא קשובים לעצמנו. ♦ הקשיבו לרוח ולמילים שהיא לוחשת ותבינו. ♦ עד אז, תנשמו מלוא הריאות. ♦ דברים קורים בזמן הנכון.…

אומרים שמיליםנחרטות בזכרון. ואני אומרתזה המגע,שרושם סימניםכמו כתובת קעקעבלתי ניתנת להסרה. שולח גליםשל געגוע,של תשוקה,אל האחדשרשם בךאת שמו. ב.א.thanks #i.pinimg.com