תגית: כותבת אותי

יום אחד בלי שתדעי, את קמה בבוקר, מגרשת את קורי השינה מעינייך, מתכוננת לקראת יומך, בוחרת לך בגד שיהיה נוח, לא משקיעה יותר מידי. את יוצאת להתחיל את היום הזה שישנה לך את החיים, היום בו תפגשי את האחד שיהיה הנצח שלך. בדיוק כך. מאחלת שליבכם יהיה מלא אהבה בר chuvakhin.com

אני חושבת לעצמי איך זה שבגיל צעיר אנחנו לומדים להביע אהבה. לחבק, לנשק, לאמר- I Love you בכזו טבעיות בלי שנתבקשנו. ואיך עם השנים זה הופך למצרך נדיר יותר. אם יש משהו שתקחו מהיום הזה שבו כל העולם חוגג אהבה, זה שמחר בבוקר יחד עם ברכת הבוקר תאמרו : אוהב.ת אותך. בלי וורדים אדומים, בלי…

אהבה היא.. כשהוא נכנס לחדר, מעביר יד בשערו, מין תנועה שסיגל לעצמו בהיסח הדעת, כמו סגירת הכפתור בז'קט, ולמרות שהחדר מלא אנשים, הוא רואה אותי מייד, וחיוך גדול מתפשט על פניו כאומר- "הנה את!" בר goodreads.com

"איך את?" הוא כותב לי. "אני בסדר," אני עונה לו. "אני קורא אותך. נראה לי שהתבלבלת," הוא כותב, "נראה לי שאת לא יודעת עם מי את מדברת." הוא פותח את המצלמה של הצ'אט. עיני האוקיינוס שלו ממלאות לי את המסך. "רואה? זה אני. ועכשיו תעני לי- איך את?" אני טובעת בכחול של עיניו, צוללת פנימה,…

"את כל כך יפה," אתה אומר, מתפעל. "רק מה שנראה בחוץ," היא עונה בעצב "בפנים הכל שברים." "את לא מבינה," אתה עונה לה בשקט "יופייך לא יכול היה להאיר, אם בפנים היית ריקה. היהלום שבך מאיר מבין השברים על העולם." "אני מרגישה אותם מדממים לי מבפנים," היא מתעקשת. אתה מחבק אותה חזק, מעניק לה מחום…

יודעת, שגם אם אניח לפניך דף לבן, ללא אות אחת, אתה תדע בדיוק מה רשום שם. גם אם לא יונח לפניך הנייר, גם אז תדע. כי אתה שומע את מילותיי גם מעבר לשתיקות. ב.א. thanks #nospensees.fr