תגית: כותבת אותי

היא הלב שלו. כך זה התחיל… הוא כבר לא זוכר מתי היה הרגע המדויק שהכל התחיל ביניהם. הרי הם נפגשו פה ושם, התערבבו במסיבות, מידי פעם נפגשו עיניהם, אבל לא יותר מזה. למרות שהוא כבר התחיל לחשוב על זה. למרות שהיא כבר הייתה שבויה בקסמיו. אתם מבינים, הוא היה מין ילד שכזה. הוא תמיד היה…

מכירים את זה שאת גולשת על הגלים ובא גל גדול ומאיים להטביע אותך, ואת מצטנפת מתחתיו ומתחמקת ממנו, אבל באותו זמן עומד מישהו על החוף שלא תמיד יכול לראות אותך בתוכו? אז שם אני כאשר אני מצטנפת בין מילותיי, ולא נותנת להם לחמוק ממני החוצה. מין הבטחה לעצמי שאני מקיימת. בר #Pixabay

נו… אני שטופת אדרנלין, ריח פרחי האביב של חומרי הניקוי מציף את הבית. בלי לחשוב הרבה אני מתפרצת לחדר האמבטיה, החדר האחרון שנשאר לי לנקות. ריחות של מי גילוח שזה עתה הותזו תלויים באוויר והופכים לי את הבטן מהתרגשות . (אבל אני לא אראה לו) אם לא די בכך, בשעה שאני מבחינה בו הוא עומד…

בשיחות שרחשו פה בסוף השבוע, התעוררה השאלה האם כותב צריך לכתוב לפי תכתיבי קוראיו, או בהתאם לשירת ליבו.   קל יותר להיסחף, לרצות, אבל האם אפשר, לרצות את כולם? לקח לי זמן לדייק את עצמי, למצוא את מי שאני רוצה להיות. מעולם לא טענתי לשלמות, אלא רציתי להיות שלמה עם מילותיי. אני מי שאני, אני…

דווקא שקט בחוץ, לכאורה. ♦️ הרוח לא נוכחת לשחק עם ענפי העץ שמתהדרים שוב בניצני אביב. ♦️ גם ביתי עטוף שקט של שבת, מהרגעים האלה שאת נותנת מרגוע לגוף ולנפש, לכאורה. ♦️ בין השורות, בין המילים, סוערות להן רוחות חזקות, של הקרובים לי, שמרימים ידיים למעלה, לא בתפילה אלא כי אין בהם עוד כוחות, ולא…

תמיד דמיינתי שכשלב נשבר, רסיסיו מתנפצים על הרצפה. כמה טעיתי. הם מתרסקים בפנים, ופוצעים, ולעיתים מדממים עד מוות. ואני תוהה איך מדביקים אותו מחדש. אומרים לי: "הזמן, הוא מרפא הכל." אומרים לי: "אין שלם מלב שבור." ועד שיגיע הזמן הזה, אני שומעת אותם הולכים לידי, ובתוכם נשמעים רשרושי הלב השבור, וידי קצרה מלהושיע. ב.א. #valueurself.com 

המילים האלה נכתבו לפני שנה ב 22.3.21 ? נתתי לו להוביל. ידעתי בדיוק מה שאני רוצה, מה אני אוהבת. אני מכירה אותו כל כך טוב, וידעתי שהוא אוהב אותי מאושרת. למרות שהייתי שקטה, ואמרתי שאעשה כל שיבקש גם אם זה במחיר ויתור על רצונותיי, בתוך תוכי ידעתי, שהוא יעשה הכל שאהיה מאושרת, שהכל יהיה בדיוק…

חיבור אמיתי בין שני אנשים בא ממקום עמוק. הוא לא נבנה בפרץ יחיד של תשוקה. אלא בהבנה של הנפש אחד של השנייה. כאשר נוגעים בה מעצימים אותה ומביאה אותה למקום בו נועדה להיות. * * "בעודו פותח את זרועותיו הוא לוחש לה- "בואי תעלמי כאן." בר