תגית: כותבת אותי

לראותך מולי פורש את ידיך לקראתי, וללא מילים מזמין אותי לחסות בצילך. מבטיח לי להיות המקום הכי נכון לי, הכי מוגן. בעיניים עצומות נאספת אליך, מפקידה אותי בידייך. יודעת, שאין מי שישמור עליי טוב ממך. ולזה אין מחיר.. ב.א.

לא פעם נפתחים לפניי לבבות, נלחשים בפני סודות שיצאו משום מקום, מתוך שיחה שלא היה בה כלום לרמז שסוד יצא ממנה. לעיתים מוסרים לידי דפים או תמונות מלאי זכרונות, ומבקשים ממני שאזרוק אותם. למה אני? כי לעיתים קשה לאדם להיפרד, אך גם קשה לו לשמור זכרונות כואבים. את המילים היפות ביותר שבתב לה אי פעם…

זה נגמר בחיבוק. מין מגע שעוטף את כולי, ומטעין אותי מחדש. אחרי שלקחת ממני הכל, אחרי שרוקנת את כולי, ושתלת בי אותך. אז כן. תמיד זה נגמר בחיבוק. כדי שאוכל לעמוד שוב על רגליי. ולפעמים כאשר אתה מתמהמה, אני לוקחת ממך את החיבוק בעצמי. ב.א.

אתה יודע מתי לבקש, ומתי לתת. מתי להסחף אחרי הסערות שלי, ומתי להרגיען. מתי להתווכח, וכמה שאתה אוהב להתווכח, ומתי להסכים רק כדי שארגע. ויודע מתי להניח כוס תה חם ליד מיטתי, ולדאוג שיהיה לי שקט. בר

אין ספק שהפיכת כאב למילים, עוזרת לשחרר אותו ממך. מעודדים אותך להתנקות, לספר. יום אחד את מבינה, שלא כל אחד בא עם לב נקי, עם רצון אמיתי לעזור. את לומדת, לבחור בשתיקה, ומגלה, כמה דווקא היא עוזרת לנקות את הכאב. בר peone.tumblr.com