תגית: כותבת אותי

ולפעמים… יש בך מין צורך שכזה, לעטוף את כולי בגופך, כאילו אני הלב הפועם, ואתה המעטפת. אתה מסניף אותי עמוק לתוכך, ולוחש לי: "שלא תגמרי לי לעולם." ואז, אני מחסירה פעימה ומתמסרת למילים, לרגע, לך." בר weheartit.com

אני נלחמת.. לראות את הטוב שבדברים, לחייך כמה שיותר, להנות מהדברים הקטנים, רוצה לקבל את החיים כפי שניתנו לי ולא להתעסק במה שלא, ובעיקר לא להסתכל על אחרים ומה שיש להם. כי מה שיש לכל אחד זה שלו. לא כי אני נאיבית, אלא כי אני ריאלית. חושבת שהצלחה של כל אחד לא באה על חשבונו…

כל פעם, אתה אומר לי, אני מבטיח לעצמי להשאיר את עיניי פקוחות, בשעה שאני מתקרב אלייך, מצמצם לאפס את הרווח בינינו, כדי לטעום את שפתייך. כל פעם מחדש, אני רוצה, בשעה שאני שיכור מהריח שלך, לראות את הרגש המוצף שבעינייך, את אש האהבה שלך אליי. כל פעם מחדש, אני לא עומד בזה, נכנע ועוצם את…

לפזר אהבה בעולם, דווקא במקום שקשה, דווקא מול מי שכועס על החיים, מול מי שבועט בהם, מסרב בתוקף לחייך, דווקא שם לנסות לזרוע מעליו אבקת אהבה. אני בטוחה שלמרות מראה פניו הזועפות, אף על פי שלא התמסר, בתוכו הרגיש אותה, ואולי, כך מקווה, יחול שינוי. מוקדש לא' ומ' בר thebeautycove.tumblr.com

כבר כמה ימים מופיעים לי סימני דרך שעליי להרפות. הרגשתי את הזימזום באוויר כמו דבורים שמחפשות דבש והוא רחוק. היום שלחה לי מישהי את המילים- תתרכזי כל פעם על מדרגה אחת לא על כל גרם המדרגות. החלטתי להניח לדברים לקרות בקצב שלהם. בר

בוקר סופ"ש. מין שקט שאחרי סערות השבוע. עוצרים את העולם להפסקת קפה ראשונה. תמיד תחפש ידך אותי. אם אלה אצבעותיי, שממלאות את רווחיך בשלמות, או אצבעך המטיילת הלוך ושוב על זרועי. לפעמים, כך סתם, כבדרך אגב, מונחת כף ידך החמה על רגלי. מפגינה נוכחות, מצהירה שייכות. כל זה בשעה שאנחנו לוגמים מהקפה, וכל אחד שקוע…

מאז שהעולם השתנה לנו והסתגרנו בבתים, לא ביקרתי בשוק האיכרים המקומי. זהו שוק קטן ששוכן בתוך מבנה לא גדול וקיים כבר למעלה ממאה שנה. ברגע שכף רגלך דורכת בו אתה הופך לבן משפחה. ישנה מונה הלבנונית שעובדת אצל הבוס היהודי בעל מאפיה כשרה שמנפנפת בידה לשלום עם חיוך גדול כשהיא רואה אותי, מתבלת מילותיה בערבית,…

הוא יושב מולי. מביט בי. המבטים שלא משאירים מקום לדמיון. אני חושבת לעצמי איזו אשה יפיפה יש לו, אשה מדהימה. כבר שמעתי שזה לא מספיק לו. מבטי נופל על הידיים שלו. גם כשהוא יושב בערב רגוע לכאורה עם חבריו הגברים, יש בהן כוחניות, לא במובן החיובי. כל שפת הגוף שלו לא רגועה. אני עטופה בשלווה…

גם אם הוא יודע מה את מרגישה, אמרי לו. גם אם היא יודעת מה אתה מרגיש, אמור לה. תמיד נעים שוב לשמוע. זה גורם ללב לשיר, ולגוף זה עושה כל כך נעים. ב.א.