תגית: דמעותיה של דריה

הדבר ששבר אותי יותר מכל, היה המבט של אגם כשאמרה לי בשקט שהיא רעבה. הרגשתי שבגדתי בה. אני משכיבה אותה לישון כשהיא כעת שבעה ומנומנמת. "אימא  מצטערת," אני אומרת לה. אגם כורכת את זרועותיה סביב צווארי. "אגממי א'בת אימא," היא אומרת ונותנת לי נשיקה. "אימא אוהבת אותך המון," אני אומרת ונשכבת לידה. "אימא את חושבת…

אני מתקשה לעצור את דמעותיי מול המילים של גל. 'אתה ממש שמח שחזרתי,' אני ממלמלת, 'אתה כל כך שמח שלא יכולת לסבול אותי במיטה שלך. בדיוק כמו שלילך אמרה כסיפרה על בעלה שחזר מהלחימה בעזה, ועל איך הכל ביניהם נשבר. עכשיו אני יכולה לחשוב יותר בבהירות. אני יודעת שמה שעליי לעשות, הוא לעזוב. אני לא…

פרקי הסיפור מתפרסמים עם עלייתם לאתר הסיפור הזה שונה מכל סיפור שכתבתי. שלא כמו סיפורים אחרים, לא בחרתי לו מראש תמונה, וגם כשבחרתי, שניתי אותה לבסוף. גם שמו של הסיפור היה #המיית_הגלים, וככל שהוא נרקם בדימיוני, גם שמו השתנה. הוא אמור היה להיות סיפור קצר בקטגורית #והימים_ימי_מלחמה, כיוון שהוא נכתב על רקע מה שקורה בארץ.…

"אני לא מבינה למה את מתנפלת עליי," אומרת אורנית בקול רם כדי ששאר המשתתפות תשמענה. "אני לא מבינה למה את צועקת, כשכולנו שמענו שדריה דיברה איתך בשקט, ולא בדיוק שמענו מה נושא השיחה," אומרת לילך. "אז רק שתדעו שהיא סילקה אותי מהקבוצה ללא סיבה," אומרת אורנית בטון נעלב. אני קוראת ליעלי ומבקשת ממנה שתחזיר לאורנית…

המילים של דריה על כך שלא הייתה נעלמת לי, וכי השאירה לי פתק על הדלפק, גורמות לי לכעס רב. 'איך את מעזה לשקר לילדייך?' אני יוצא מהדירה, סוגר אחריי בשקט את דלת הכניסה. אין לי שום רצון שהיא תדע שהייתי שם. אני יורד במדרגות בריצה, כיוון שאיני רוצה שהיא תשמע את הקול שמשמיעה המעלית כשהיא…

"אתה מבין שמה שקרה עם עורכת הדין הוא מעשה חמור מאד. מעבר לעובדה שהיא הגישה תביעה שקרית, היא שיקרה לבית המשפט בקשר למסירת כתב התביעה ביד, תוך שהיא נוקטת לשון הרע נגד הנתבעת. ברור לך שהתביעה תדחה על הסף. אבל לא רק, יהיה עליי להתייחס לעדות השקר של איש העסקים הנכבד, שאין לי מושג מה…

אני מרגיש הכי בודד בעולם. איני יכול לדבר עם הוריי על מה שאני מרגיש, בלי שאשמע ביקורת על דריה. גם עם אחותי, אני מרגיש שאין לי מה לדבר. ישנם דברים בחיים שהם כל כך מובנים מאליהם, עד שאינם. אני יודע שהאשם בי על כך שדריה עזבה, אבל מה שהכי כואב לי מכל, היא העובדה שהיא…

אני מלטפת באצבעי את הדיו בה השתמש סבא כדי לכתוב את שמי לדריה רוזנטל-ליר באהבה מסבא אהרון יוסף "אתה בטוח שזה בסדר שרק אני קיבלתי מכתב?" אני שואלת את אבא. "דריה, סבא אהב את שלושתכן. הוא כל כך היה מאושר שנולדו לי שלוש בנות, גם אם זה אמר ששם המשפחה שלנו לא יעבור מדור לדור.…

"אני לא יודע איך אני אעמוד ביום הזה," אומר לי אבא, "את מבינה שאין מה להשוות במה שעברנו עד עכשיו, לבין מה שנעבור היום?" ברור שאני מבינה, אבל זאת הדרך של אבא לבטא את הכאב שלו. "זה בלתי נתפס," אני אומרת לו. כמה שעות קודם כמעט לא ישנתי הלילה. המחשבות על מה שעברתי בשבועיים, גורמות…

אני נושם עמוק ומחייג לטלפון של אליה. לשמחתי המשיבון שלה מופעל מייד. הגעת לתא הקולי של אליה… אני ממתין לסיום הפתיח ומשאיר לה הודעה. "מדבר גל. קיבלתי את הטלפון שלך מאורן. חזרתי מלחימה של יותר משנה בדרום, מבקש להפגש איתך." אני מתפלא לראות שהיא מתקשרת מייד חזרה. 'מה זה אומר?' "שלום גל, מדברת אליה. אני…